אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח

פרק יג · הלכה ז

הלכה ו

קללות שבתורת כהנים וכו'. משנה במגילה דף ל"א ובגמרא מנא הני מילי א"ר חייא בר גמדא א"ר אסי דאמר קרא מוסר ה' בני אל תמאס ריש לקיש אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות אלא היכי עביד תנא כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניהם וכשהוא מסיים מסיים בפסוק שלאחריהם אמר אביי לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים אבל קללות שבמשנה תורה פוסק מאי טעמא הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן וכו' ופי' רש"י אל תמאס והמפסיק בהן מראה עצמו שקשה לו לקרות ובמסכת סופרים יליף לה מסיפיה דקרא ואל תקוץ בתוכחתו אל תעשו קוצין קוצין פסקים פסקים לשון קציצה וכו' ע"כ וכתבו שם התוס' ד"ה מתחיל בפסוק שלפניהם לאו דוקא פסוק דהא יש פרשה ואין מתחילין ומשיירין בפחות מג' פסוקים ע"כ וכ"כ מרן ז"ל בשם הרב מנוח ואם כן רבינו שכתב מתחיל בפסוק וכו' צריך לומר דלישנא דגמ' נקט ולאו דוקא וכן הוא מנהגינו שמתחילין באותם של תורת כהנים מפסוק ונתתי משכני ומסיימים אלה החקים וכו' וכן באותם של משנה תורה וכו'.

אין מפסיקין בהם וכו'. כתב הר"ח אבולעפיה נר"ו בסוף השמטות ספר עץ החיים דף קמ"ב וז"ל במדרש רבות הלכה אדם מישראל מהו שיפסיק בקללות שנו רבותינו אין מפסיקין בקללות אמר הקב"ה אינו בדין שיהיו בני מתקללים ואני מתברך ע"כ. ומהרי"ט פרשת ראה כתב שהקשה לו מר זקנו הרב המוסמך דבזמן המשנה הפותח מברך לפניה והחותם מברך לאחריה כדתנן פ"ג דמגילה דהמדרש רבה ס"ל דכל אחד מברכין לפניהם ולאחריהם ע"כ וליתא דבש"ס פ"ד על מ"ש אין מפסיקין בקללות נתן טעם ריש לקיש לפי שאין מברכים על הפורענות ואף המד"ר פרשת נצבים אמרו שהפותח והחותם מברכים שני ברכות מכל מקום האמצעיים אין מברכים ואי הכי אמאי אין מפסיק ומ"ש התוס' יו"ט דעל החותם מיירי ליתא דאי הכי אמאי תנן אלא אחד קורא את כולן ומכולהו אישתמיט להו מ"ש באבות דרבי נתן לוי אמר על כל התורה אין מברכין לפניה ולאחריה חוץ מקללות שבמשנה תורה ושבתורת כהנים שכל אחד מברך ע"כ דבריו ושפתים ישק משיב דברים נכוחים.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה