מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח
פרק יב · הלכה יח
ומנהג פשוט הוא היום וכו'. קשה דבפרק הניזקין (גיטין דף נ"ט) איתא אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום ובגמרא מנא הני מילי וכו' רבי חייא אמר מהכא וקדשתו לכל דבר שבקדושה תניא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון ופי' רש"י לפתוח ראשון בכל דבר כבוד בין בתורה בין בישיבה הוא ידבר בראש ע"כ מוכח דמעיקר הדין צריך להקדימו בס"ת ואיך כתב רבינו ומנהג פשוט הוא היום דמשמע דמנהג בעלמא הוא ותו דהיום דקאמר משמע דבזמנו לבד היה זה והא דין פשוט הוא מהמשנה עוד כל ימי הארץ וראיתי להרב ז"ל בפירוש המשנה שדרך אחרת אתו וס"ל שזאת המשנה ודברי הגמרא אינם אלא בשכולם שוים אמנם כשיש ת"ח פשיטא דת"ח עדיף ויליף לה מפרקא בתרא דהוריות דף י"ג דקתני כהן קורא ראשון וכו' אימתי בזמן שכולם שוים אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ ממזר ת"ח קודם לכ"ג ע"ה ויליף לה התם מדכתיב יקרה היא מפנינים מכ"ג שנכנס לפני ולפנים והביאו ז"ל פ"ג דתלמוד תורה ואדרבא תמה על המנהג שנוהגים להקדים כהן ע"ה לת"ח וכתב שמנהג זה אין לו שורש בתלמוד כלל יעו"ש והרב תוס' יו"ט כתב בשם הרב ב"י דמתניתין דהניזקין איירי לענין קריאת התורה וההיא דהוריות איירי בשאר דברים יעו"ש והוא ז"ל כתב דבדורות אחרונים שאין אדם יכול לומר לחבירו מעשי גדולים ממעשיך ולא חכמתי גדולה מחכמתיך לפיכך ראוי לוותר ולומר דכהן ע"ה קודם לת"ח דאם לא כן אתו לאנצויי שכל אחד יאמר אני ת"ח גדול ממך והרי מנהג זה דומה בטעמא לתקנת המשנה עכ"ל ולרבינו צריך לומר שבחיבורו הסכים להמנהג הפשוט מפני דרכי שלום דכל התורה כולה מפני דרכי שלום היא כדאיתא התם בהניזקין והתלמידי חכמים גם כן מחלי להו ליקרייהו כי היכי דלא לייתו לאינצויי וכזה עשו חז"ל בשאר דברים כדאיתא התם.
ואגב ראיתי להזכיר במעשה שהיה ביום שבת קדש שאירע בו חתן ואבי הבן ונפלה הקפידא ביניהם מי קודם לעשות השורה בבית הכנסת כנהוג והרב שלהם נר"ו הורה דאבי הבן קודם משום שקדם לחתן ומטי לה ממ"ש השיירי כנסת הגדולה או"ח סימן קל"ה בהגהת הטור וז"ל נשאלתי שמנהג קהילה קדושה שלום היחידים שיש להם ס"ת כשיש להם איזה שמחה שבוע הבן או נשואים או מדליק מוציאים ס"ת שלו לקרות בסדר היום ואירע בקהל שני שמחות ולשניהם יש להם ס"ת מי קודם שיוציאו ס"ת שלו והשבתי דחתן קודם למדליק אבי הבן קודם לחתן בעל הברית קודם לאבי הבן וכו' עיי"ש ועל פי זה הורה דשורת אבי הבן קודמת לשורת החתן. ולדידי אני הצעיר לא כן אנכי עמדי ואחרי נשיקות עפרות זהב להרב כנסת הגדולה ז"ל לא ידעתי מאיזה טעם הקדים אבי הבן לחתן ומיניה וביה איבעית אימא הלא הוא עצמו בסי' רפ"ב בהגהת הטור הגדיל והרים מעלת החתן יותר מהכהן גדול דאף דבכהן גדול אין גוללין הס"ת כדאיתא ביומא פרק כהן גדול מפני טורח הציבור וכו' גבי חתן שאני שדומה למלך ואין הציבור מקפידים על זה וגוללין ס"ת בשבילו היכא דנהיגי שאין מוציאים כי אם ס"ת אחד לפרשת השבוע משום דאכולי עלמא רמיא לשמחו ושכן שמע שהוא מנהג בארץ ישראל תוב"ב ולאו מלתא זוטרתי היא זו שאפילו לפרשת ואברהם זקן שאינה חובת היום כלל אלא מנהג בעלמא לשמחת החתן הותרה הגלילה וגבי כהן גדול אף שהוא חובת היום לא הותרה דון מינה שדין החתן כדין המלך לענין השמחה.
ובא ואראך דהרב גופיה בשיירי שם בסוף הגהת הרב ב"י דימהו למלך לענין הכבוד שהרי תמה דלמה אין אנו נוהגים לעמוד בשעת שהחתן קורא בתורה פרשת ואברהם זקן דמטעם זה אנו נוהגים לעמוד בשעת שבע ברכות מפני שהחתן הוא מלך ואין ספק דכשהמלך היה קורא בחג בתורה כל העם היו עומדים על רגליהם וכו' והעיד על עצמו ז"ל שכשהיה החתן עובר לפניו יהיה מי שיהיה היה עומד על רגליו מפני שהוא כמלך ע"כ וכיון שכן איך נשאר לנו פה להקדים איש אחר למלך יהיה מי יהיה לא עדיף מכ"ג ולא גדול ממלך ומכיון שכל הצבור ואפי' האבי הבן גופיה מוטל עליהם לשמח החתן ולכבדו איך נאמר שיקדים האבי הבן והמלך יהיה עצב. ועוד ראיתי להרב שם משם ריב"א שהתיר להחתן לעלות לרביעי ביום שני וחמישי לס"ת מה שלא מצינו באבי הבן כלל. וגם מצד הסברא מבחוץ הוא מוכרח לענ"ד שהרי יותר תדיר ימצא להיות אבי הבן מהיות חתן והמוחש לא יוכחש וכיון שכן ראוי להקדימו עכ"פ ואף אם נוכל לתרץ דברי הכנסת הגדולה ז"ל דלא תקשה מדידיה אדידיה באיזה אופן שיהיה מ"מ לענין השורה וכיוצא נראה פשוט שראוי להקדים החתן כאמור.
וכל מי שהוא גדול מחבירו בחכמה וכו'. שם שלחו ליה בני גלילא לרבי חלבו אחריהם מי קוראין (ופי' רש"י אחריהן דכהן ולוי) לא הוה בידיה אתא שיילי לרבי יצחק נפחא א"ל אחריהן קוראין תלמידי חכמים הממונים פרנסים על הצבור ואחריהם ת"ח הראוין למנותם פרנסים על הצבור ואחריהם בני ת"ח שאבותיהם ממונים פרנסים על הצבור ואחריהם ראשי כנסיות וכל אדם ע"כ ופי' רש"י ז"ל הראוים לימנות וכו' דאמרינן בפרק כל כתבי איזהו ת"ח שראוי למנותו פרנס על הצבור כל ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה ע"כ. ומימרא זו העתיקה הרי"ף והרא"ש והרב ב"י סימן קל"ו כלשונה ומשמע מינה דאין הדבר תלוי בחכמה לבד אלא גם בחשיבות ושררה על הצבור דמתחילה קאמר ת"ח הממונים וכו' דמשמע דאף דאיכא ת"ח אחרים גדולים מהם מכל מקום מפני חשיבותם שהם ממונים פרנסים על הצבור קדמי לאינך ואין זה תימה דהרי מצינו ברבן גמליאל שהיה נשיא ורבי יהושע היה גדול ממנו בחכמה כדאיתא בפ"ב דר"ה דאמר ליה ר"ג לר"י בא בשלום רבי וכו' ואמרו שם בברייתא שלמדו תורה ברבים וכו' אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים וכו' וכן משמע בפרק תפילת השחר דף כ"ז שהיה רבי יהושע גדול מר"ג בחכמה אף שהיה נשיא גם יש להכריח זה מהך מימרא גופא דקאמר ואחריהם בני ת"ח שאבותיהם ממונים פרנסים על הצבור הרי דבשביל כבוד אבותם הם קודמים לחכמים אחרים ומשמע דאף אם הבנים אינם חכמים כל כך אי נמי שאינם חכמים כלל וכדאמרינן בנדרים דף פ"א מפני מה אין מצויין ת"ח לצאת ת"ח מביניהם א"ר יוסף שלא יאמרו ירושה היא להם ואיכא דאמרי כדי שלא יתגדרו על הצבור ואיכא דאמרי מפני שהם מתגברים על הצבור מוכח דסתם בני ת"ח אינם ת"ח דהא אין מצויין קאמר ומלבד זה הוא מוכרח מעצמו דאם הבנים ת"ח שאבותיהם ממונים על הצבור הם גדולים בחכמה מהאחרים תיפוק לי מטעם זה אלא ודאי נראה דאפילו אם אינם ת"ח כלל קאמר דבשביל כבוד אבותם הם קודמים לתלמידי חכמים גדולים ומעתה קשה טובא על רבינו דתלה הדבר בחכמה לבד דא"א לפרש הך מימרא הכי ולא ביאר דין החשיבות גם כן ולכאורה היה אפשר דרבינו לא פסק כהך מימרא דרבי יצחק נפחא מדאמרינן בהוריות יקרה היא מפנינים מכ"ג שנכנס לפני לפנים מכאן אמרו ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ אמנם ראיתי להספר מצות גדול עשין י"ט שכתב דבהניזקין אמרינן כל מי שגדול מחבירו בחכמה קודם לקרות וכו' ע"כ אם לא שנאמר דגירסא אחרת היתה להם בזה וכעת צריך לי עיון.
והאחרון שגולל וכו'. סוף מגילה א"ר שפטיה א"ר יוחנן עשרה שקראו בתורה הגדול שבהם גולל ס"ת הגוללו נוטל שכר כנגד כולם דאמר רבי יהושע בן לוי עשרה שקראו בתורה הגולל ס"ת קבל שכר כולן שכר כולן סלקא דעתך אלא אימא קבל שכר כנגד כולן ע"כ. והרב ב"י ז"ל או"ח סימן קמ"ז העתיק גדול שבאותם שקראו בתורה גוללו ע"כ משמע דשום אחד מאותם שקראו בתורה קאמר ובלבד שיהיה הגדול ומדברי רבינו משמע שהאחרון שקרא בתורה הוא הגולל ולכך סיים לפיכך וכו' ולפי דברי רבינו יש לגמגם מלשון רבי יצחק נפחא שהזכרנו לעיל דמשמע דמני חמשה הדרגות בעולים לספר תורה דהיינו לתשלום השבעה חוץ מכהן ולוי וזה יש ליישב דאין זה מוכרח ודו"ק ודעת הספר מצות גדול ז"ל שם דאין חשש במשלים שיהא גדול כלל ואם כן נראה שהוא מפרש הא דרבי יהושע בן לוי כשיטת הרב בית יוסף ז"ל עיין עליו.