אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח

פרק י · הלכה ז

הלכה ו

מי שטעה וכו'. פרק מי שמתו (ברכות דף כ"א) ומצאתי בכתיבת יד נוסחא אחרינא מי שטעה והתפלל של חול בשבת אם נזכר והוא בתוך התפילה וכו' ונראה שהיא גירסא נכונה על פי דקדוקי מרן ז"ל עיין עליו.

אבל במוסף וכו'. כתב מרן ז"ל דסובר רבינו דכיון דבמוסף לא הוה בדין לצלויי י"ח דהא בראש חדש וחוה"מ לא מצלינן י"ח פוסק אפי' באמצע ברכה. שוב כתב וכן אם השלים וכו' משום יו"ט ור"ח קתני לה דאפילו ביו"ט ור"ח אם לא הזכירם במוסף חוזר ע"כ. ונראה מדקדוק דבריו שאם התפלל י"ח והזכיר ענין מוסף של אותו יום באותה תפילה כגון ונעשה לפניך את חובותינו כקרבן מוסף יצא דאם לא כן לישמועינן חידושא דאפילו בכי הא לא יצא וא"כ איכא לאתמויי דממה שכתב לעיל דרבינו סובר דבמוסף אפילו בר"ח וחוה"מ אינו בדין לצלויי י"ח ואמטו להכי פוסק אפילו באמצע ברכה ע"כ משמע דאינו ענין לה כלל ואיך נאמר דאם התפלל י"ח במקום מוסף והזכיר בה ענין היום דיצא הא הוו להו ברכות לבטלה כיון שאינו מענינה כלל. והרב ב"י או"ח סימן רס"ח הביא משם הרא"ש מחלוקת בדין זה ומוכח מדבריו שם דהא בהא תליא דלמאן דאמר דגומר אותה ברכה ס"ל דתפילת המוספין היא ראויה לי"ח ואם התפלל י"ח ברכות וחדש בה ענין מוסף יצא משום דראויה היתה י"ח להתפלל אותה במוסף של שבת אלא דמשום טירחא היקלו בה תדע דבמוספי ר"ח וחוה"מ היו מתפללים י"ח ברכות כדמוכח מן הירושלמי ומינה לדעת רבינו וסיעת מרחמוהי דס"ל נגד הירושלמי ומה שאין אנו מתפללים י"ח במוסף בשבת אינו משום טירחא אלא משום שאינה ראויה לי"ח כלל ומשום הכי פוסק אפי' באמצע ברכה. ותו קשה לי מי דחקו לרבינו ודעימיה לפרש דברי הש"ס דילן באופן שיחלוק על הירושלמי בדין זה דכיון דבש"ס קאמר סתם מפני כבוד השבת לא הטריחוהו רבנן אמאי לא נימא דגם במוסף קאמר וכדברי הירושלמי.
ולזה אפשר לומר דרבינו ס"ל הכי ע"פ דברי הרב רבינו אלחנן שהביא הרא"ש ז"ל דהכריח שאין להתפלל בשום מוסף י"ח ברכות שאם היה מתפלל י"ח ברכות היה אומר גם ברכת מוסף ואז יהיו י"ט ברכות ואמרינן בפרק תפילת השחר תמני סרי תקון תשסרי לא תקון ואין לומר נכלול תפילת מוסף בעבודה כמו בתפילת שחרית דאם כן בפרק במה מדליקין הוה ליה למתני מוסף בהדי ערבית ושחרית ומנחה שמתפללים י"ח ואומר מעין המאורע בעבודה יעו"ש ולפי זה כיון דלפי הש"ס דילן אין להתפלל י"ח אפילו במוסף של ר"ח וחוה"מ פוסק באמצע ברכה ולקושיא קמייתא אפשר עם מאי דאיתא בפרק מי שמתו (ברכות דף כ"א) אמר רב יהודה אמר שמואל היה עומד בתפילה ונזכר שכבר התפלל פוסק אפילו באמצע הברכה. וקשה דאמאי לא סגי ליה בתוספת איזה חדוש וכמ"ש רבינו פ"א ובפירקין כתב דפוסק אפילו באמצע הברכה. ונ"ל דהחילוק הוא מבואר דהתם התחיל אדעתא דחובה ואמטו להכי לא מהני שום חדוש מה שאין כן כשהתחיל מתחילה אדעתא דנדבה דבחדוש סגי ודון מינה ואוקי באתרין דבהתפלל י"ח בטעות ובאיסור שהוא לא היה רוצה להתפלל י"ח אמטו להכי פוסק אפילו באמצע ברכה אבל בהתפלל י"ח אדעתא דמוסף כלומר שהתפלל י"ח אדעתא להזכיר בה ענין מוסף אף שלא היה ראוי לעשות כן לכתחילה מ"מ כוונתו רצויה דהתפלל אותה אדעתא דמוסף ואמטו להכי לא מחמרינן עליה לחזור ולהתפלל ומה גם דבשאר תפלות של שבת בדין היה להתפלל י"ח ואם התפלל אותה והזכיר בה מעין היום פשיטא דיצא נמצא דמישך שייכא הך תפלה בהאי יומא ובכי האי לא מהדרינן ליה נראה לענ"ד. מרן ז"ל בסוף דבריו, ודכוותא אשמועינן. צ"ל ורבותא אשמועינן. באותו דיבור, שלא אמר. נוסח אחר אע"פ שלא אמר.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה