מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח
פרק טו · הלכה ח
עם שהם אחורי הכהנים וכו'. סוטה דף ל"ח איבעיא להו צדדים מאי ת"ש וכו' וכתב מרן דרבינו סתם ולא חילק משום דמשמע ליה דכל כהאי גוונא פשיטא דבכלל עם שאחורי הכהנים נינהו ולא איצטריך למעוטינהו ע"כ משמע מדבריו דאותם שהם מכוונים כנגד הצדדים ממש נדונים כלפני הכהנים והרי הם בכלל ברכה וכן מבואר בהרב ב"י ז"ל או"ח סי' קכ"ח וא"כ קשה דבפרק ג' דהלכות קריאת שמע הל' ח' פסק רבינו דצידו ממש נידון כלאחוריו ולפי דרכו של מרן ז"ל דצידו שיש ממנו ולאחור דהיינו שאינו אחוריו ממש לא הוצרך רבינו לבארו כיון דפשוט הוא וגם מוכרח לומר כן בדברי רבינו שכתב או מצדיו סתם ופסקו ג"כ השו"ע או"ח סי' ע"ט ואם כן קשה דאמאי בנשיאות כפים דיינינן ליה כלפניו וגבי ק"ש דיינינן ליה כלאחוריו וי"ל דהתירוץ הוא מבואר דהתם גבי צואה ומי רגלים כשהם מצידו של אדם ממש רחוק ד' אמות הוא אינו רואה אותם כשמביט לפניו ביושר ובהכי שרי אבל כאן דאותם שהם מצידי הכהנים ממש אף שאין פני הכהנים כלפי פניהם שהרי צריכים להיות פניהם כלפי העם שלפניהם ממש מ"מ הרי פניהם של אותם שהם מן הצדדים פניהם מכוונים ומביטים לפני הכהנים אמטו להכי אמרינן שהם בכלל ברכה דזאת היא הקפידא שיהיו פניהם כנגד פני הכהנים וכמו שסיים רבינו בדין זה ודו"ק כי נראה שהוא נכון.