אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח

פרק ז · הלכה ז

הלכה ו

וכל ברכה וכו'. כן דעת רבינו והתוספות ז"ל זולת בברכת הנותן לשכוי בינה דס"ל שיברך עכ"פ דאין ברכה זו אלא על הבחנת האור והוא נהנה והרא"ש ז"ל ס"ל דכל הברכות שהם להנאתו והוא לא נהנה לא יברך וההגהות כתבו בשם התוס' דאם הוא במדבר או שהוא חרש לא יברך הנותן לשכוי בינה ואם הוא סומא לא יברך פוקח עורים כ"כ מרן ז"ל ובב"י שם פסק דאם לא נתחייב אומר אותה ברכה בלא הזכרת השם ומנהג העולם לאמרם בין נתחייב בין לא נתחייב וכדברי מור"ם בהגה שם ע"פ הרא"ש והטור ותוס' ור"ן וכלבו והפר"ח כתב שם דלכו"ע סומא יברך פוקח עורים דהא קי"ל דסומא פורס על שמע ואומר יוצר המאורות לפי שנהנה שיורוהו הדרך אשר ילך בה וכו' ע"כ ולא זכר הרב דברי מרן הנ"ל בשם ההגהות אשר לדעתם ז"ל צ"ל דשאני ברכת יוצר המאורות שנתקנה על האור והרי הוא נהנה עכ"פ במה שרואים הבני אדם ומוליכים אותו אנה ואנה כדאיתא במגילה וגם כן יש לו הנאה אחרת כמ"ש חז"ל אידלי יומא אידלי קצירא שהיא הנאה כוללת גם להסומים משא"כ ברכת פוקח עורים שאף שתכלית הברכה היא על האור מ"מ הברכה מצד עצמה אין במשמעותה כי אם שבח להשי"ת שפוקח העינים שהיו סגורים ועורים משא"כ הסומא וכן יש לדקדק דברי מרן ז"ל שסיים כיון שהדבר חסר בגופו ודו"ק.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה