מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה טז
כיצד היא הכוונה וכו'. כתב הכנסת הגדולה או"ח סי' צ"ג וז"ל אותם העומדים בבית התפלה ומראים עצמם כעייפים ואינם יכולים לעמוד עליהם הכתוב אומר ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל כל יומא לא לעי ובעידן צלותא לעי כל היום עומד בשוק לפני הפקיד או לפני לייצנות אחר ואינו עייף ובשעת התפילה אינו יכול לעמוד ע"כ. ומדברי קדשו זלה"ה תלמוד לעניינים אחרים דלא יהא מורא שמים אלא כמורא של בשר ודם ובזוהר הקדוש הפליג הרבה בעונש הסח בבתי כנסיות כלל ועיקר יעויין עליו ועיין בענין זה להרב בעל ס' החרדים פ"א סעיף י"ט ושם הביא ששני חכמים מקובלים גדולים בדורו פסקו הדיבור בבית הכנסת לגמרי רק בדברי תורה ויראת ה' עיי"ש ואשריו למי שיזכה למידה זו.
ואחר כך יתפלל בנחת וכו'. משנה פרק תפילת השחר דף כ"ח רבי אליעזר אומר העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים וכרבנן בגמרא שם ועיין למרן ז"ל.
חסידים הראשונים וכו'. משנה ריש פרק אין עומדין ובגמרא מנא הני מילי אמר רבי יהושע בן לוי אמר קרא אשרי יושבי ביתך ושעה אחת אחר תפילתו דכתיב אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך ופי' רש"י יושבי ביתך והדר יהללוך סלה. יודו לשמך והדר ישבו ישרים את פניך ע"כ. ומדכתב רבינו ומאריכים בתפילה שעה אחת משמע דשעה גמורה דוקא קאמר וכמשמעות הגמרא שם דקאמר וכי מאחר ששוהים תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית וכו'. וכתב המגן אברהם או"ח סימן צ"ג דלשאר העם די בשעה מועטת וכו' ע"כ. ופשוט.