אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה ג

הלכה ב

אבל שחרית וכו'. הנה הראב"ד ז"ל השיג על רבינו דלא ידע רגליו למה והרב מגדל עוז כתב דרבינו הוציאו מההיא דפרק במה טומנין (שבת דף נ') ומרן הקדוש כתב דהראב"ד מפרש דלא לענין תפילה איתניא האי ברייתא אלא לענין אם מותר לרחוץ כדי ליפות עצמו וכדפירש רש"י ע"כ והכי איתא התם א"ר ששת ברדא שרי ופי' רש"י ברדא שרי לרחוץ פניו מאי ברדא תלתא אהלא תלתא אסא ותלתא סיגלי וכו' אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי אייתו לקמייהו ברדא אמימר ורב אשי משו מר זוטרא לא משא א"ל לא סבר לה מר להא דאמר רב ששת ברדא שרי א"ל רב מרדכי בר מיניה דמר דאפילו בחול נמי לא סבירא ליה סבר לה כי הא דתניא מגרר אדם גלדי צואה וגדלי מכה שעל בשרו בשביל צערו. אם בשביל ליפות אסור ואינהו כמאן סברוה כי הא דתניא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו משום שנאמר כל פעל ה' למענהו ופירש רש"י ליפות אסור משום לא ילבש גבר שמלת אשה בשביל קונהו לכבוד קונהו דכתיב בצלם אלהים עשה וגומר ועוד דהרואה בריות נאות אומר ברוך שככה לו בעולמו. כל פעל ה' למענהו הכל ברא לכבודו ע"כ ואין ספק דריהטא דסוגיא מוכחא כדברי הראב"ד ז"ל וכן נראה דעת רש"י ז"ל.
אמנם רבינו מפרש לה לענין תפילה מדיוקא דברייתא דקתני רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום דאם איתא דלא אתי אלא לאשמועינן דלית ביה משום לא ילבש גבר שמלת אשה בכל יום למה לי ותו מדיליף מקרא דכל פעל ה' למענהו דהיינו לכבוד קונהו אין לך כבוד קונהו גדול מעת התפילה וכדאשכחן נמי גבי רבא בר הונא דרמי פוזמקי ומצלי אמר הכון לקראת אלהיך ישראל ורבא שדי גלימי ומצלי כדאיתא פ"ק דשבת דף י' ופירש רש"י הכון לקראת אלהיך התנאה לפניו. רמי פוזמקי נותן אנפלאות חשובים ברגליו ע"כ ומאי דמייתו אמימר ורב אשי מהך ברייתא היינו לומר דאם איתא לדמר זוטרא אפילו בשעת התפילה היה זה אסור דלא אתיא אסמכתא דקרא ודחיא לא תעשה שבתורה להדיא אלא מאי אית לך למימר דכיון שמכוין לכבוד קונו שרי הכא נמי לא שנא וכדאמרן בעלמא הכל לשם שמים שרי וכו' ועיין להפרי חדש או"ח סי' צ"ב שדחה פסקו של רבינו וכתב עליו שאינו מחוור ואחרי המחילה אין בכל דבריו הכרח לדעת רבינו יעו"ש הן אמת בהא מודינא דלענין דינא אחרי רבים כתיב דכיון ששאר הפוסקים זלה"ה לא הזכירו דין זה פשיטא דבתרייהו גררינן והכי נהוג עלמא.

ואם היה רחוק מן המים וכו'. כבר ביארו ז"ל לעיל ומדחזר וכתבו כאן משמע דמפרש ההיא דרבינא פרק הקורא הנ"ל דקאמר מי שאין לו מים לרחוץ מקנח ידיו וכו' דהיינו בין לשל שחרית דבעי פניו ידיו ורגליו כההיא דפרק במה טומנין בין בשאר תפילות דבעי ידיו מיהא ולהכי לא קאמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו אלא לרחוץ סתם כלומר האי כדיניה והאי כדיניה.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה