מעשה רקח על הלכות תמידין ומוספין· רבי מסעוד חי רקח
פרק ט · הלכה ו
וכן בשעת הפרשה וכו'. כתב מרן ז"ל תוספתא פ"י דזבחים ע"כ ותמהו עליו התוס' יו"ט פ' כל התדיר והמל"מ ז"ל דלמה לא הביא ממתני' דהתם דקתני חטאת העוף קודמת לעולת העוף וכן בהקדשה ופי' רש"י והרע"ב ורבינו בפירוש המשנה וכן בהקדשה כשהוא מפריש וכו' עיי"ש. ולענ"ד דברי מרן ז"ל שרירין וקיימין דאי מההיא לא איריא דהא קתני ר' אליעזר בברייתא התם כל מקום שנתחלפה חטאת חטאת קודמת וכאן ביולדת עולה קודמת וכו' ואף דרבא דחי ליה דלמקרא הקדימה הכתוב הרי נחלקו רש"י והתוס' בשם הר"ר חיים ז"ל דלדידיה בקרבן יולדת יקדש תחילה העולה קודם החטאת וכו' עיי"ש וכאן רבינו יהיב כללא לכולהו ויולדת בכלל ואם הוא מפרש כפירוש הר"ר חיים שהביאו התוס' הרי אין מכאן שום ראיה דאדרבה הויא תיובתיה לכך הוצרך להביא מהתוספתא פירוש דקתני התם להדיא חטאת העוף קודמת לעולת העוף וכן בהפרשה אל יאמר זה לעולתי וזה לחטאתי אלא יאמר זה לחטאתי וזה לעולתי חטאת העוף של יולדת קודמת לכבשה ע"כ הרי מבואר בזאת התוספתא דאין חילוק בין יולדת לכולהו אחריני דלעולם חטאת קודמת בלי חולק ודין זה דחטאת העוף של יולדת דקתני בהך תוספתא הביאו רבינו לקמן הל' ח' לענין הקרבה דלענין הפרשה מילתא דפשיטא היא לפי זאת התוספתא. אלא שיש לתמוה על המבי"ט ז"ל בקרית ספר שכתב שביולדת דעולת עוף תחת עולת בהמה באה וכו' עולה דעוף קודמת לחטאת עוף להפרשה כדכתיב אחת לעולה ואחת לחטאת וכו' ע"כ הבין בדברי רבינו כפירוש הר"ח שהביאו התוס' ז"ל כנ"ל וקמיה מילתא דהיכן מצא זה בדברי רבינו לחלק בין עולת יולדת לשאר עולות והפך התוספתא הנ"ל ודברי מרן ז"ל: