אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות שמיטה ויובל· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה כה

הלכה כד

ונוהגת בין בפני הבית וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל דרבינו מפרש הא דרבי בפ' השולח (גיטין דף ל"ו) בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע לאו אשמיטת קרקעות דשביעית וכו' ע"כ. המל"מ ז"ל תמה על זה דבמועד קטן דף ג' אמרינן וחרישה בשביעית מי שרי אמר אביי בשביעית בזמן הזה ורבי היא וכו' הרי סוגיית הגמרא מוכחת בהדיא דאליבא דרבי חרישה דשביעית בזה"ז אינה כי אם מדרבנן וכיון שכן הדרא קושיא לדוכתה דרבינו מזכה שטרא לבי תרי וכו' ע"כ והיא תמיהא עצומה ומבוארת וכבר נתעורר עליה הרב גידולי תרומה דף ר"ד עיין עליו. וכדי שלא להניחה חלק נראה לענ"ד דדברי אביי גופיה סתרי אהדדי שהרי מדדימה יובל לשמיטת כספים בפ' השולח משמע דשביעית גופה כדקיימא קיימא שהיא מדאורייתא וכמו שהקשה ומי איכא מידי וכו' ואיך אמר בהיפך במ"ק ע"כ נראה לו לרבינו ע"פ דברי מרן ז"ל לתפוס בהא דפ' השולח ודחה ההיא דמ"ק שהרי מוכח דסתם תלמודא גופיה ס"ל דשביעית לעולם היא דאורייתא ודרשא דרבי לא אתיא אלא למעוטי שמיטת כספים והרווחנו עוד דלא לאפושי פלוגתא בין רבי ורבנן דשביעית גופה מודה רבי שהיא דאורייתא ודו"ק:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות שמיטה ויובל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה