מעשה רקח על הלכות שמיטה ויובל· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה כד
ויש לו להביא וכו' ואם הביא יתר מזה מותר. מרן ז"ל ציין משנה פ"ה ושם נאמר היוצר מוכר חמש כדי שמן וט"ו כדי יין שכן דרכו להביא מן ההפקר ואם הביא יותר מכאן מותר וכו' ע"כ ומבואר יוצא שרבינו הוציא דין זה כולו ממשנה זו דכיון דהותר ליוצר למכור סך זה שמע מינה שהותר להביאם לתוך ביתו ומדסיים ואם הביא יותר מכאן מותר ש"מ דאם הביא יותר מסך הנ"ל בדיעבד מותר וא"כ שני דינים אשמועינן מתני' חד ליוצר וחד לזולתו דהיינו סיפא דאם הביא וכו' אלא שראיתי להתוס' יו"ט ז"ל שם דנראה שהבין דהך סיפא להיוצר נמי קאי ותמה על רבינו שהשמיט בבא זו בפ"ח מהל' שמטה הל' ה' ואחרי המחילה הראויה אשתמיטיתיה לשון זה של רבינו שמתוכו יתבאר שדעת אחרת איתו בביאור משנה זו וק"ל: