אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי מסעוד חי רקח

פרק ב · הלכה ו

הלכה ד

יו"ט וכו' בכל מקום. הך בכל מקום לאו דוקא דבזמן בית המקדש היו תוקעים בירושלים וכו' ואף לאחר החרבן היו תוקעים בכל מקום שיש בו בי"ד כמו שביאר הרב ז"ל לקמיה ואפשר דכלפי זמנו ז"ל כתב בכל מקום.

ומן הדין היה וכו'. קשה דזה מנגד למ"ש לעיל פ"א דאין מחללין יו"ט על השופר אפי' בדבר שאינו אסור אלא משום שבות ויהיב טעמא מפני דשופר הוי עשה ויו"ט עשה ולא תעשה וכתב מרן דחז"ל עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה וי"ל דהתם שאני דבעידנא דקעקר השבות לא מקיים עדיין מצות תקיעה ומשו"ה דין הוא שיעשו חיזוק לדבריהם כשל תורה משא"כ הכא דהאיסור הוא שמא יתקן כלי שיר ונמצא דבעידנא דקעבר הרי הוא מקיים העשה ולכך דין הוא שידחה וכן מצאתי להרב לח"מ ז"ל ועיין עליו שתירץ שני תירוצים אחרים ונראה לענ"ד זה עיקר ויש לנו סמוכות לזה ממ"ש ביבמות דף ו' עיי"ש. והטעם שנתן רבינו כדי שלא יבא להעבירו ברה"ר או מרשות לרשות הוא מחלוקת רש"י ותוס' ופסק כדברי רש"י דאיכא למיחש ג"כ שמא יוציאו מרשות לרשות וק"ל. ובהאי טעמא עמדו הראשונים והאחרונים ז"ל דקשה מאי אולמא דהך גזירה דשמא יעבירנו ארבע אמות וכו' מגזירה דשמא יתקן כלי שיר שהיא גזירה כוללת לכל מין שירה בכלי כדאמרינן בכל דוכתא דאי משום בעידנא וכו' גם ההיא דרבה הכשר מצוה בעידנא וכו' והרא"ם ז"ל הניחה בצ"ע עיי"ש והרב לח"מ תירץ דמ"מ הך גזירה דשמא יעבירנו קרובה ביותר והוא בשופר עצמו ע"כ. וכעין זה תירץ הרב שמות בארץ עיי"ש.

ומהרמ"ף ז"ל בהגהותיו הביאו הרב מג"א ז"ל תירץ דהאי גזירה לא גזרו בתקיעת שופר דא"כ לא יתקעו לעולם דגם ביו"ט שייך שמא יתקן ונמצא שיעקרו מצות עשה מן התורה. משא"כ גזירה דשמא יעבירנו דלא שייכא אלא בשבת ע"כ. וכעין זה תירץ הרב ב"ח וכ"כ הפר"ח שם אלא שהרב מג"א ז"ל הקשה לטעם הר"ן דהטעם שדוחים התקיעה מפני גזירה זו היינו משום דלא בקיאינן בקיבועא דירחא דא"כ הדרא קושיא לדוכתה נימא דהגזירה היא שמא יתקן כלי שיר וכו' ומאי דשרי ביו"ט משום דממ"נ אי יו"ט הוא עבדינן מצוה ואי חול הוא לא עבדינן ולא כלום מה שאין בשבת דעברינן השבות וכו' ע"כ. ואחרי המחילה הראויה נימא איפכא ולא קשיא אי יו"ט הוא עכ"פ קעבר אאיסורא דרבנן ואי חול הוא מה תועיל לו תקיעה זו נמצא דמטעם איסור תיקון כלי שיר הוה לן לאסור גם ביו"ט וזה אי אפשר שתעקר המצוה לגמרי ולכך על כרחך לא תעמוד גזירה זו כי אם בגזירת הולכת ד"א ברה"ר וכו' ועיין להרב מגן דוד [ט"ז]. ועיין עוד להרמב"ן ז"ל בספר המלחמות.

ויוליכנו למי שיתקע לו. משמע שיתקע לו להוציאו אבל בגמרא דף כ"ט לא משמע הכי דקאמר שמא יוליכנו אצל הבקי ללמוד וכן העתיק הרי"ף ושאר פוסקים וכדברי רבינו מסתברא ואפשר ג"כ דכלפי שמוציאו ידי חובתו נקטו הכי ועיין מ"ש פ"ז דלולב דין י"ג.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות שופר וסוכה ולולב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה