מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש· רבי מסעוד חי רקח
פרק יא · הלכה ב
חייבין במעקה שנאמר וכו'. לא נתבאר בדברי רבינו שותפות דגוי מה דינו, דהן אמת דלענין מזוזה יש לחייב שותפים ישראלים דלמען ירבו ימיכם כתיב, ובשו"ת בנימין זאב ז"ל סימן קס"ז נשאל על שותפות דישראל וגוי לענין מזוזה, והביא כמה טעמים לפטור, אמנם לענין מעקה לא נתבאר, אמנם לפי הטעם שכתב הרב שם דבכל פינה ופינה מכל הבית יש לו לגוי חלק בו, מעתה גם לענין מעקה יש לומר כן, ובפרט דגגך וביתך כתיב, שוב ראיתי להש"ך חו"מ סי' תכ"ז שכתב דבים של שלמה בחולין פרק י"א מחייב, ולפי המרדכי דעבודה זרה יש להסתפק עיי"ש.
שנאמר כי יפול הנופל ממנו ולא לתוכו. בבא קמא דף נ"א [ע"א], והרב סמ"ע חו"מ סי' תכ"ז, הקשה דלמה לי מיעוטא דלממנו ולא לתוכו, הא בלאו הכי נמי יכול הבעל הבית לומר אם לא היה ביתי מכל שכן שהיה נחבט וניזק או מת מנפילתו מגבהות רשות הרבים לארץ, ובדוחק יש לומר דהוה אמינא דהיו צריכין למלאות במקום ביתו בעפר כדי להשוותו מלמטה לרשות הרבים עכ"ל, ולענ"ד מעיקרא קושיא ליתא, דמדכתב אם לא היה ביתי מכל שכן היה נחבט וכו', משמע דבפחות מעשרה קאמר, כלומר שהעומק מרה"ר לביתו היה פחות מי' טפחים, דאז יכול לטעון אילו לא היה ביתי וכו', וזה אינו דבגמרא לא ממעטינן ממנו ולא בתוכו אלא בעומק הבית י' טפחים, שכן אמרו שם, כיצד היה רשות הרבים גבוה ממנו י' טפחים ונפל מתוכה לתוכו פטור, [חזינן] דפטורא דקרא הוא מי' טפחים ולמעלה, וכיון שכן היכי הוי מצי טעין אילו לא היה ביתי וכו', אכן האמת הוא דהבא לבנות בית צריך הוא להעמיק בקרקע כדי לשים בו היסודות, וכיון שהוא סמוך לרשות הרבים הרי קלקל זה הצד שאפשר שלא היה עמוק כל כך, ועכשו ע"י בנינו גרם הנזק להכי איצטריך קרא לפוטרו.