מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש· רבי מסעוד חי רקח
פרק יא · הלכה א
אבל בית האוצרות וכו'. הרב כסף משנה תמה על רבינו, דמהספרי מוכח דבית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות חייבים, מקרא דולא תשים דמים בביתך, ולא הוצאו אלא בית שער אכסדרה ומרפסת מתיבת בית. שהוא מיוחד לדירה, ותירץ דיליף לה ממזוזה וכו' עיי"ש, והרב כנסת הגדולה ז"ל דקדק בספרי, דקשיא רישא אסיפא, ומכח זה הכריח דמאי דקאמר תחילה תלמוד לומר לא תשים דמים בביתך, לקסלקא דעתין אמר כן וכו', עיי"ש, ובזה תיקן דעת רבינו, ואין צריך לתירוץ הכסף משנה עיי"ש, וכבר העיד ז"ל שהוא דרך דוחק, משום דמעיקרא קושיא ליתא, דידוע דבית הבקר ובית העצים וכו', הם ראוין לדירה ולהכי איתרבו מלא תשים דמים בביתך, משא"כ בית שער אכסדרה ומרפסת שאינן ראוין לדירה כלל ולהכי אימעוט מקרא דבית, ולענ"ד נראה יותר כדברי הרב כסף משנה, דהא בפרק ראשית הגז (חולין דף קל"ו) [ע"א], מיעטו מגגך בתי כנסיות ובתי מדרשות אף שראויין לדירה, מעתה מהך טעמא נמי אית לן למעוטי בית הבקר ובית העצים וכו', דאף שראוין לדירה כיון שאינן עשויין לדירה אינן בכלל ביתך דהיינו המיוחד לך, ומהך טעמא ממעטינן הני כולהו ממזוזה כמו שכתב רבינו פרק ו' דהלכות מזוזה, וכל שכן הכא דאיכא תרי מיעוטי גגך וביתך.
וכל בית שאין בו וכו'. בספר כתב יד קדמון מצאתי כתוב בשם הרב המאירי ז"ל, בבבא קמא דף נ"א וזה לשונו: פטור מן המעקה לפי שאינו קרוי בית, ונראה שהוא הדין כשאינו גבוה עשרה מתוך חללו, ורבינו ז"ל לא הביאה, אלא שמכל מקום אף הוא פוסק אותה מחמת חבט, שהרי כתב, כל שיש בו סכנה עד שיכשל בו האדם וימות, הא מצד שאינו בית לא הזכירה בדבריו ונמצא חלוק מדבריו לדברינו לענין מזוזה, ומכל מקום הואיל ופתח שאינו גבוה עשרה אינו חייב במזוזה, נראה כל שכן בית, אלא שאפשר להיות שוה לגג והרי יש עשרה משפת הגג, עכ"ל. ונראה קצת דכיון דלענין מזוזה פסק רבינו פרק ו' דמזוזה שאם אין השער גבוה י' טפחים אינה חייבת במזוזה, וידוע דנקראת דירה סרוחה כדאמרן גבי סוכה, הכי נמי כיון שאין דרך לדור פטורה מן המעקה כמו שכתבתי לעיל, שדין המעקה יליף רבינו מדין מזוזה, כי היכי דכתיב התם ביתך הכי נמי כתיב ביתך.