מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש· רבי מסעוד חי רקח
פרק ט · הלכה ו
שמנין הרוב שבא וכו'. בדפוס מגדל עוז כתוב, שמנין העם שבה, וכן כתב הקרית ספר. ובעיקר הדין ידוע מה שכתב הרב כסף משנה דלמה לא כתב רבינו חילוק דיושבת בין ההרים, והעיד על עצמו שיש לדחוק ולומר דקושיא דליזיל בתר רובא דעלמא לאו קושיא היא, דפשיטא דקרובה בעינן וכו', והדוחק מבואר, דודאי נראה שזו היא כוונת המקשן דניזיל בתר רובא דעלמא וזה אי אפשר דהא קרובה כתיב, והיכי קאמרת דרוב וקרוב אזלינן אחר הרוב, וכן הקשה הרב ר' חיים אבועלפיא ז"ל בספרו עץ החיים דף פ"ד וקי"ז, אך קשה לי על המבי"ט ז"ל בקרית ספר שהביא על דברי רבינו תירוץ דיושבת בין ההרים, דמשמע שהבין שכן דעת רבינו, ואתמהה שהרי לא נמצא זה בדברי רבינו, ואם נאמר דכיון דיושבת בין ההרים שאין דרך רוצחים לבא שם ובדליכא רובא כמו שאיתא בגמ' [ב"ב כ"ג:] דאז הולכים אחר הקרובה, וא"כ מלתא דפשיטא היא ולא הוצרך רבינו לבארה, אכתי תקשי דאם אינה יושבת בין ההרים ליזיל בתר רובא דעלמא כקושיית הגמרא, וזו לא אמר אדם מעולם. אכן ראיתי בספר דינא דחיי ז"ל שגם הסמ"ג ז"ל השמיט הא דיושבת בין ההרים, וכתב ז"ל, דלא הוצרכו לבארו משום דמלתא דפשיטא היא דכל עצמה של עגלה ערופה אינה אלא לידע איזו העיר הקרובה, ואמרינן ידינו לא שפכו שבא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה, ואי אין דרך לבוא ממקומות אחרים מה להם לאותם המקומות להביא עגלה ערופה, ועוד כתב דרך אחר ושוב דחאו עיין עליו.