אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש· רבי מסעוד חי רקח

פרק ז · הלכה ט

הלכה ו

אחד כהן גדול וכו' ואחד המרובה בבגדים וכו'. ובגמרא נחלקו אי בעינן כל הני או חד מנייהו, ואיני יודע איך יתכן שיהיו כל אלו בזמן אחד, דהא בזמן יאשיה נגנז שמן המשחה, ומשם ואילך היו מחנכים הכהן הגדול בשמנה בגדים, ובשלמא כהן העובד עם כהן שעבד יתכן שאירע בו פסול והושיבו אחר במקומו ושניהם קיימין, אבל כהן משוח עם מרובה בגדים איך יתכן, אם לא שנאמר דאם יתכן בזמן יאשיה אחר שנגנז השמן אירע פסול בהכהן המשוח, והוצרך לחנך כהן אחר בריבוי הבגדים בעוד שהראשון קיים, (ופסקו רבינו פרק ד' דכלי המקדש דין י"ט), אך מה שכתב רבינו ואחד הכהן שעבר לא נמצאת חלוקה זו במשנתינו, וצריך לומר דרבינו הוה גריס לה במשנה, והכי מוכח מדברי הסמ"ג ז"ל סוף עשין ע"ה, ובהכי [דלעיל] אתי שפיר מאי דאמרינן בהוריות דף י"ג [ע"א], גבי השבת אבידה ולהחיות, משוח קודם למרובה בגדים, מרובה בגדים קודם למשוח שעבר וכו' [ופסקו רבינו פרק ד' דכלי המקדש דין י"ט], אלמא תרווייהו בזמן אחד, ובנזיר ג"כ אמרינן גבי מת מצוה משוח בשמן המשחה ומרובה בגדים יטמא מרובה בגדים, ועיין לרבינו פ"ג דהלכות אבל.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה