מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה ח
ההורג נפשות ולא היו שם עדים וכו'. מדכתב רבינו שלא היו שם עדים רואין כאחת, אלא ראהו האחד אחר האחד וכו', משמע דאפילו בשוגג קאמר, וקשה קצת דאיך מכניסין לכיפה כדי שימות ודאי על השוגג, ותו דלקמן ריש פרק ה' כתב רבינו להדיא דההורג בשגגה גולה, ובדין ז' שם פסק, דמי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנאמר והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו, תו איכא למידק שכתב ההורג נפשות וכו', וכן הוא לשון המשנה כמו שהביא הכסף משנה, אף דבנוסחתינו כתוב ההורג נפש, וכפי דברי הכסף משנה ז"ל למה לא אמרו ההורג נפש. והנה בפרק י"ח דהלכות סנהדרין דין ה' פסק רבינו, מי שעבר על איסור כרת, או מיתת בית דין, והתרו בו והרכין בראשו או שתק וכו', וחזר ועשה כן שני פעמים אחרות כונסין אותו לכיפה עד שימות, ושם הזכיר הרב כסף משנה ז"ל הך מתניתין דההורג נפשות שלא בעדים וכו', והביא ג"כ שם הא דעדות מיוחדת ושלא בהתראה ואתכחוש בבדיקות וכו', משמע דהיינו דינו של רבינו שהזכיר שם, וא"כ קשה טובא, דהתם אינו נידון בכיפה עד שיעשה כן ג' פעמים, וכאן חייבו רבינו סתם, דמשמע אפילו בפעם אחת, ותו דהתם במזיד שהרי התרו בו וכאן משמע דאפילו בשוגג, ותו דרבינו כתב כאן להדיא ואין עושין דבר זה לשאר מחוייבי מיתת בית דין, ונמצאו דברי רבינו ג"כ סתרי אהדדי.
והנה בפרק הנשרפין (סנהדרין דף פ"א) [ע"ב], תנן מי שלקה ושנה בית דין מכניסין אותו לכיפה וכו', ההורג נפש שלא בעדים מכניסין אותו לכיפה וכו', ומדלא ערבינהו ותני מי שלקה ושנה וכן ההורג נפש שלא בעדים מכניסין אותם לכיפה, משמע שאין דינן שוה, והכי משמע נמי דמייתי ברייתא דהתרו בו ושתק וכו', אמתניתין דמי שלקה ושנה, ורבינו העתיקה לענין מי שעבר על איסור כרת או מיתת בית דין, דלא כפירוש רש"י ז"ל, דביאר האיך שקלא וטריא לענין מחוייבי מלקות גרידא, וכיון [שכן] נראה דרבינו מפרש דלענין שאר מיתות בית דין או מחוייבי כריתות הוו דומיא דמי שלקה ושנה דבעינן ג' פעמים דווקא, משא"כ לענין רוצח דיש בו השחתת עולם כמו שכתב רבינו אח"ז אפילו בפעם אחת נידון בכיפה לחומר עוונו, בלבד שיהא מזיד כלומר שיתברר אצל העדים שמזיד היה, דומיא דאתכחוש בבדיקות וכו', דהיינו שהיו שם כל פרטי ההתראה, ולא חשו לבאר לרוב פשיטותו, אף דלפי זה דברי הכסף משנה שם מגומגמים כמבואר, עוד היה אפשר דאף ברוצח אם הוא בשוגג אי איתחזק ג' פעמים נידון בכיפה, דכיון דעון הרוצח חמור מאוד דיש בו השחתת עולם אף דבשוגג הוה הוי ליה לאזדהורי טפי דהא סוף כל סוף איבד ג' נפשות מישראל, ומתניתין דתנן פרק אלו הן הגולין דקתני הרג באותה העיר גולה משכונה לשכונה וכו', לא מכרעא דהתם בשני פעמים קאמר, ובין לרשב"ג בין לרבי דמייתי בפרק הנשרפין שני פעמים לא הויא חזקה, אבל בג' פעמים לא גרע ממי שלקה ושנה, דאף שכבר נתייסר מפני שהיה מזיד ובעדים מכל שכן הורג נפש שלא נענש ויש בו השחתת עולם, ואיך שיהיה התירוץ הראשון נראה אמת ויציב. ודע דדין הכיפה פירש רש"י ז"ל שם שהוא הלכה למשה מסיני עיי"ש.