אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש· רבי מסעוד חי רקח

פרק א · הלכה יג

הלכה יא

וחייב מיתה אבל אין בי"ד ממיתין אותו וכו'. כתב הכסף משנה ז"ל, דאף דבגמרא אמרו נהרג עליו, משמע ליה לרבינו דאי אפשר לומר שבית דין ממיתין אותו, שמאחר שלא נתכוון אלא להציל לא שייך ביה התראה, ולא נקט ר' יונתן בן שאול נהרג עליו אלא לומר שהוא חייב מיתה לשמים, ע"כ. ולא ידעתי מי דחקו לפרש כן, חדא, דלמה לא נפרש דמה שכתב רבינו חייב מיתה וכו', הכוונה שהגואל הדם ממיתו להדיא, וכדאשכחן באבנר שהרגו יואב, שהיה גואל הדם דעשאל בטענה זו, כדאיתא בסוף פרק נגמר הדין, ועוד דלשון נהרג דקאמר ר' יונתן בן שאול לא משמע בידי שמים, ואפשר דכוונת הכסף משנה דגואל הדם מלתא דפשיטא היא שהתורה התירה לו נפשו של רודף, אכן רבינו בא להשמיענו דאף אם לא הרגו גואל הדם מכל מקום חייב מיתה בידי שמים.

וראיתי להראב"ד ז"ל פרק ט' דהלכות מלכים דין ד', דאמה שכתב רבינו בבן נח דבכי הא נהרג עליו משא"כ בישראל, השיג על רבינו דקשיא ליה אבנר ע"כ, נראה שכוונתו שהבין בדברי רבינו דבישראל פטור לגמרי, דומיא דעובר במעי אמו והורג טריפה וכו', שכתב שם, ולכך השיג עליו שם, וכאן שתק מפני שכאן חייבו דיש במשמעותו דגואל הדם הוא ימיתנו, משא"כ אם נפרש שהראב"ד ז"ל דההיא דאבנר מיתת בית דין קאמר, וכדאמרינן התם שדנו דין סנהדרין, יקשה דלמה לא השיגו כאן, וזו נראית כוונת הטור ז"ל חו"מ סי' תכ"ה שהקשה על רבינו דלמה אין בית דין ממיתין אותו, משום דסבירא ליה דההיא דר' יונתן בן שאול נהרג בבית דין קאמר וראיה מאבנר שדנו דין סנהדרין, והרב בית יוסף ז"ל שם בבדק הבית כתב דאין שייך התראה במציל עצמו, וכמו שכתב כאן, והמשנה למלך ז"ל כתב עליו והדבר צריך תלמוד עיי"ש, ונראה פשוט דבהא הוא דפליגי, דלדעת הטור נתחייב מיתת בית דין, ולדעת רבינו כיון דאין שייך התראה אין כאן מיתת בית דין, ודנו בסנהדרין דקאמר היינו מחמת טענותיו ודבריו כאילו נתחייב ע"פ סנהדרין, וע"פ מה שכתבתי בכוונת הראב"ד ז"ל אין צורך לכל מה שכתב הכסף משנה ז"ל שם, ומפני שזכיתי לכוין כדברי המשנה למלך והרב ב"ח ז"ל לא אאריך עיין עליהם.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה