אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות ערכין וחרמין· רבי מסעוד חי רקח

פרק א · הלכה ו

הלכה ד

הכותי נערך וכו'. כאן פסק רבינו כר' מאיר וכמ"ש מרן ז"ל ולקמן הל' י"א פסק דכותי שאמר דמי עלי נותן כפי נדרו והיינו מתני' דקתני ושוין שנודרין ונידרין ודין נידרין הזכירו בהל' ט' ועוד ביאר ז"ל שאם נדר לדעת ישראל יוציאוהו בי"ד במה שיראה להם חוץ מבדק הבית וכו' ואם אמר לשמים יגנזו ע"כ ונראה שהוא הפך דברי התוס' שהבינו דנודרין ונידרין הוי דומיא דערכין שהם לבדק הבית ומכח זה הוצרכו לידחק דלמסקנא רבא הדר ביה וכו' ולדידהו קשה הך קושיא כי קאמר רבא הלכתא דר"מ מסתברא דכתיב לא לכם ולנו וכו' דא"כ היכי קתני מתניתין ושוין שנודרין ונידרין אבל לרבינו ניחא דאף שאין נודרין לבד"ה מ"מ מקבלין מהם ועושין הבי"ד מה שיראה בעיניהם אלא דגבי ערכין ממעטינן גוים לגמרי מקרא דבני ישראל. אלא שיש לתמוה דבפ"ה דהלכות מעילה הל' ט"ו פסק רבינו דקדשי גוים אם לבד"ה מועלין בהם וכו' והא ודאי דלא כר"מ כמ"ש התוס' דהא קא נסיב להילכתא מקרא דלא לכם ולנו וכו' ותו דנראה הפך מ"ש כאן דהא לבד"ה לא יתכן מקרא דלא לכם ולנו ואם אמר שדעתו לשמים רבינו כתב שיגנזו ובגמ' מוכח להדיא דכי אמרינן יגנזו אין שייך בהם מעילה.

ולענ"ד יתורץ זה במ"ש רבינו פרק ח' דמתנות עניים הל' ח' כותי שהתנדב לבד"ה אין מקבלין ממנו לכתחילה ואם לקחו ממנו אין מחזירין לו וכו' ע"כ והוא פי' למ"ש בגמרא דרמו מתניתא אהדדיה ותירצו הא בתוך הא בסוף ומפרש רבינו הא לכתחילה הא דיעבד ועוד אמרו שם דדבר המסויים אין מקבלין מהם דבר שאינו מסויים מקבלין מהם וכו' ע"כ ופסקו רבינו שם במתנות עניים ולפ"ז רבינו ס"ל דעיקר קרא דלא לכם ולנו דהוי לעיכובא לגמרי אתא לדבר המסויים כמ"ש במת"ע להדיא ובדבר שאינו מסויים מחלקינן בין לכתחילה לדיעבד מכח רומיא דמתניתא ועל כרחך מלא לכם ולנו נפקא וזהו מה שחילק שם בגוי המתנדב לבד"ה בין לכתחילה לדיעבד והביא בסוף פסוק דלא לכם ולנו דעיקרו לדבר המסויים ומינה ילפינן לדבר שאינו מסויים לכתחילה מיהא אמנם בדיעבד ואינו דבר מסויים מקבלין ונופלין לבד"ה כפשטא דברייתא ושייך שפיר בהו מעילה וזהו מ"ש בהל' מעילה דקדשי גוים לבד"ה מועלין בהם וכל זה הוא כשהתנדב הגוי לבד"ה להדיא אבל אם הוא דרך נדר בעלמא כגון שאמר דמי עלי או דמי פלוני עלי אף דאפילו לכתחילה מקבלין כיון שלא הזכיר לבד"ה מ"מ יעשו הבי"ד מה שיראה להם ולא יפלו ללשכת בד"ה כיון שנתמעטו מקרא דלא לכם ולנו והיינו מ"ש לקמן הל' י"א והוא ממתניתין דושוין שנודרין ונידרין ונמצאו דברי רבינו מכוונין.

עוד ראיתי להקרית ספר שכתב דדרשא דלא לכם ולנו הויא מדרבנן דמדאורייתא מועלים בהם דהא ילפינן חטא חטא מתרומה וכו' עיין עליו ולפי דבריו ק"ק דכיון דמדאורייתא חל עלייהו קדושה ומועלין בהם איך יכולין הבי"ד להוציאן לחולין דבמאי פקעא קדושתן ויש ליישב עוד ראיתי להר"ח אבולעפיה [בס' עץ החיים] ז"ל פרשת בחקותי דף ס"ג שתמה על מ"ש מרן ז"ל דרבינו פסק כר' מאיר משום דאמר רבא מסתברא ממה שהקשה התוס' דהיכי תנן זה וזה מודים שנודרין ונידרין והא כתיב לא לכם ולנו וכו' ורבינו פסק דהאומר דמי עלי יוציאוהו הבי"ד וכו' דאימא הכי גם לר' יהודה דיוציאוהו וכו' ומה הכרח הביא רבא מקרא דלא לכם ולנו וכו' והניח דברי מרן בצ"ע. ולענ"ד גברא קחזינא וכו' דאף לסברת ר"י לא יתכן זה דבשלמא בנדרים דלא כתיבי ואין הדבר קצוב מצו חז"ל לשנות בהם כפי הדין משא"כ בערכין האמורין בתורה ודמן קצובין ודינם שוה שיפלו לבד"ה אין להשוות זה לנדרים ולומר שיוציאוהו לדברים אחרים אלא כדינן ודין המלך שהוזכר שם רבינו מפרשה מפני אימת מלכות וכו':

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות ערכין וחרמין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה