מעשה רקח על הלכות ערכין וחרמין· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה ד
כל השנים האלו מעת לעת וכו'. שם ונחלקו רש"י והתוס' ז"ל אי קפדינן אשעות וכמ"ש מרן ז"ל אמנם דעת רבינו מבוארת דלא קפדינן אשעות אלא גבי קדשים כמ"ש פ"א דמעשה הקרבנות הל' י"ג ועיין פי"ב דהלכות שמיטה ויובל דאפילו מע"ל לא הזכיר וכבר תמה עליו מרן ז"ל שם. ודע שהמל"מ ז"ל פ"ב דהלכות אישות נתקשה דאי גבי בן ובת לא בעינן מע"ל דשעות היכי אמרינן בערכין דף י"ח מ"ט לא אמר ליוצא דופן וכו' דהא לא דמו להדדי וכו' דילמא דהתם לא בעינן שעות והכא בעינן והניח בצ"ע (ועיקר קושייתו נראה דקיימא לפי' ה"ר אלחנן שהביאו התוס' ז"ל) ואין כאן צ"ע דאף אי אמרינן דבי"ד לא בעינן מע"ל דשעות אכתי אין זה מספיק לשלא יאמר לי"ד דהאי כדיניה והאי כדיניה משא"כ לתירוץ דומיא דהנך דכתיבי דהוא תירוץ אלים ואמיתי ודו"ק: