מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה ח
אבל לע"ז אחד השתחויה בפישוט ידים ורגלים או בלא פישוט ידים ורגלים וכו' נסקל. לא ידעתי מנא ליה לרבינו הא דבקרא כתיב השתחויה גמורה ומשמע דהאיסור הוא שוה בין כשעושה לה' בין לע"ז ושניהם נפקא לן מהאי קרא אם לא שנאמר דכיון דע"ז חמירה דאפילו במחשבה אסור דנפקא לן מדכתיב למען תפוש את בית ישראל בלבם משום הכי כשהתחיל מעשה של השתחויה דהיינו שכבש פניו בקרקע מחייב בצירוף המחשבה וצ"ע. ועיין להרא"ש פ"ק דר"ה: