מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה ד
ואינו חייב עד שימסור מקצת זרעו ויניח מקצת שנאמר כי מזרעו נתן למולך. אף דבגמרא נפקא לן מקרא דומזרעך לא תתן אפשר דרבינו משום דקאי לענין העונש שכתב אינו חייב וכו' ניחא ליה טפי לאוכוחי מקרא דכי מזרעו דכתיב ושמתי אני את פני באיש ההוא וכו' כי מזרעו נתן למולך. ומ"ש מרן ולי נראה דכי עבר קמא חיובו תלוי ועומד וכו' לא ידעתי אמאי נייד מדברי התוס' ז"ל ולדידיה הוי חדושא טפי לפוטרו ולא נזכר זה בש"ס דלפי' התוס' לא הוי חדושא דזה הוא הדין שנאמר בש"ס בלי שום חדוש בדין אלא אינהו מהדרי אמציאות לתרוצי הש"ס אבל לדעת מרן הוי חדוש בדין גופיה ודו"ק: