מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה ג
הנותן מזרעו למולך וכו'. בריש כריתות עיי"ש.
כיצד היו עושים מדליק אש גדולה וכו' ואבי הבן הוא שמעביר בנו על האש. כתב מרן ז"ל דאפשר דמפיק לה מדכתיב לא ימצא בך וכו' אלמא שהוא עצמו מעביר אותו ע"כ אבל בפי' המשניות לא כתב כן וז"ל והיה אוחז אחד מבניו ונותן אותו ביד המשמש בעסק אותו הנעבד והיה מעבירו על האש וכו' דמשמע דהכומר עצמו היה מעבירו וכ"כ בסה"מ ל"ת ז' עיי"ש אמנם אפשר ליישב עמ"ש רבינו כאן ולוקח מקצת זרעו למוסרו לכהניהם וכו' אחר שנמסר בידם להעבירו באש ברשותו דמשמע שמתחילה האב היה נותנו בידם כדי שהם בעצמם יעבירוהו א"כ הא והא איתא ודו"ק.
ומעבירו ברגליו וכו'. רבינו נראה דפסק ודאי כרבא שם דף ס"ד כנראה מדבריו ועיין להרב לח"מ ז"ל.
לפיכך העושה עבודה זו לעכו"ם אחרת וכו'. כתב מרן ז"ל שם באלו הן הנסקלין דף ס"ד וכו' ובגמרא וכו' אלמא מולך לאו בכלל ע"ז הוא תנן כמ"ד מולך לאו ע"ז הוא דתניא אחד למולך ואחד לשאר ע"ז חייב וכו' שאם עשה שלא כדרכה חייב ר' אלעזר בר' שמעון אומר למולך חייב שלא למולך פטור ובודאי דכסתם מתני' קי"ל וכו' ונראה מדברי רבינו שכתב לע"ז אחרת דמולך ע"ז הוא והעושה אחד מד' עבודות לפניו חייב ודלא כרש"י שכתב דפטור ע"כ ותמיהא מילתא טובא דעדין לא נתלחלח הדיו שכתב לעיל דמולך לאו בכלל ע"ז הוא ואי אפשר לומר דפסק כת"ק דס"ל דהוי ע"ז גמורה דכיון דקי"ל כסתם מתניתין פשיטא דסתם מתני' לא אתי כת"ק דלסתם מתני' מולך לא הוי ע"ז ולת"ק הוי ע"ז גמורה ויותר חמור מע"ז דאפי' בשלא כדרכה חייב א"כ כמאן פסק וראיתי להר"ח אבולעפיה ג"כ שעמד בזה והניחו בצ"ע. ומה שנראה לענ"ד להליץ בעד מרן ז"ל הוא דהכי קאמר כסתם מתני' פשיטא דאית לן למפסק כמו שהכריח לעיל שפירש הסוגיא ע"פ פירוש רש"י ז"ל ואחר זה כתב דלפי דברי רבינו שכתב לפיכך העושה עבודה זו לעכו"ם אחרת וכו' ומדכתב תיבת אחרת משמע דע"ז היא וא"כ על כרחך דבד' עבודות חייב כשאר ע"ז ואם כן צריך לומר דס"ל לרבינו דר"א בר"ש לא אתי אלא לאפלוגי את"ק דסבירא ליה דע"ז גמורה היא ולמאי כתביה רחמנא על כרחך לאחמורי עליה דאפילו שלא כדרכה חייב ור"א בר"ש פליג עליה בהא וס"ל דאם אינו כדרכה פטור דהוי דינו בזה כשאר ע"ז דשלא כדרכה פטור וכמ"ש רבינו פ"ג מהל' אלו ולדידיה צ"ל דמאי דפלגינהו מתניתי' היינו לאפוקי מת"ק ולומר זה כזה וקרא דגבי מולך נמי להכי איצטריך לאשמועינן דכשאר ע"ז היא ונפקא מינה לארבע עבודות ודייק נמי לישנא דהש"ס תנן כמ"ד מולך לאו ע"ז היא כלומר מצד הסברא מבחוץ ולהכי איצטריך קרא לרבויי וכו' אכן אכתי קצת קשה מסתמיות דברי מרן ז"ל.