אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה ב

הלכה א

ויהיו המודחין וכו'. עיין להרב לח"מ והפר"ח ז"ל:

או שהודחו מאליהן. פרק חלק (סנהדרין דף ק"ב) וכתב מרן ז"ל דאע"ג דמשמע דדחיה בעלמא היא פסק רבינו כוותה וכו' ע"כ והדבר תמוה שהרי רבינו פסק דשוים הם ולפי הדחיה אינן שוים ואיך כתב שפסק כאותה דחיה ונראה דט"ס הוא וצ"ל ואף על גב דדחינן לה בגמרא משמע דדחיה בעלמא היא וכו' וכ"כ הכנה"ג ז"ל ונראה דהכרח רבינו לפסוק כפשטן דשוין הם היינו מדלא הוזכרה במתני' משמע דשוה לדין הדיחוה נשים וקטנים והפר"ח ז"ל והר"ח אבולעפיה נר"ו כתבו דפסק כן משום ספק נפשות דנשים וקטנים ולקולא. ולא ידעתי אמאי השמיט רבינו מ"ש שם ת"ר יצאו הם ולא שלוחן ופי' רש"י שאם הדיחו על ידי שליח כיחידים הם בסקילה וממונם פלט ע"כ ואפשר דרבינו רמז דין זה במ"ש לקמן דין ה' אין עושים עיר הנדחת עד שידיחוה מדיחיה בלשון רבים וכו' דלא הו"ל לומר אלא עד שידיחוה ומדכתב מדיחיה בדיוק ר"ל לאפוקי ע"י שליח שוב ראיתי להפר"ח שנרגש מזה והוסיף להפלות ממה שהשמיט גם כן פ"ט (דעגלה ערופה) [דהל' רוצח] דרשא דויצאו הם ולא שלוחן וכו' ואפשר דכיון שלא הזכירו פשוט הוא שאינה נעשית עיר הנדחת ע"כ ואינו נראה דא"כ אמאי איצטריך קרא דויצאו כיון שהוא פשוט מהסתמיות:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה