אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים· רבי מסעוד חי רקח

פרק ב · הלכה י

הלכה ט

כל השומע ברכת ה' וכו' והוא שישמע מישראל. כתב מרן ז"ל דרבינו סמך אמ"ש בירושלמי שקורעים על הכנויים דאתיא כר' חייא ע"כ וקשה דא"כ הוה ליה לפסוק גם כן דגם בגוי נמי חייב לקרוע כר"ח דהא בירושלמי מייתי עובדא דר' שמעון בן לקיש דשמע לחד כותי דקמגדף וקרע וכו' ונראה דקאי במסקנא מכח הך עובדא והר"ח אבולעפיה נר"ו כתב אם לא שיאמר דישראל היה כמ"ש שוינכו ככותאי ע"כ וקשה דא"כ היכי קרי ליה כותי והתם לא קאמר אלא ככותאי ולא כותאי ממש ותו דא"כ היכי מוכיח דכינוי הוה לכך נראה דכוונת הירושלמי דאייתי הך עובדא אינו אלא להוכיח דאף בכנויים חייב לקרוע ומאי דמייתי עובדא אינו להוכיח דאף בגוי דהתם חומרא יתירה הוא דעבד אמנם תרתי חומרות לא מצית אמרת דליקרע אכותי ואכנויים תדע דאסיק הדא דאמרה שקורעים על הכנויים ושקורעים בזמן הזה ולא קאמר שקורעים גם כן אהזכרה דכותים והיינו לפום הש"ס דילן דאמרינן דשם המיוחד גוים לא גמירי וגידוף בישראל לא שכיח כולי האי דלא פקרי ולפ"ז כי בעי התם מהו לקרוע בזמן הזה היינו בין אישראל בין אגוי ומתרץ לגוי משרבו וכו' מכלל דלישראל דליכא משרבו בעי קריעה ובעו תו על הכנויים בזמן הזה כלומר בישראל מהו ומתרץ מההוא עובדא דמיניה נשמע לדידן כן נראה לענ"ד להשוות הירושלמי עם ש"ס דילן ואתי שפיר פסקו של רבינו לפי דברי מרן:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה