אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות מתנות עניים· רבי מסעוד חי רקח

פרק ו · הלכה יב

הלכה ח

במה דברים אמורים וכו'. הלשון מגומגם מדכתב שאינו נותן אלא וכו' משמע שבא לומר שאם רצה להוסיף על השיעור הנ"ל אינו רשאי משא"כ בבית וכו' וכשבא לכתוב דין הבית כתב דאפילו בכזית סגי וצ"ל דכוונתו שלא הקפידה תורה על כדי שבעו דוקא אלא בגורן וכגון שיש שם הרבה עניים שאינו רשאי להוסיף לזה ולמעט לאחר ולכך קבעו חכמים ז"ל שיעור כדי שביעה דהיינו מזון שתי סעודות משא"כ בבית דאין שם שום קפידה בין רב למעט ואפילו כזית וכו'. אכן יש לעמוד בזה דזה החילוק דבית לשדה שהובא בתוספתא פ"ד אין שם שום ראיה. אכן מצינו בגמ' דידן פ' אלו נדרים (נדרים דף פ"ד) רבא אמר כאן במעשר עני המתחלק בתוך הבית דכתיב ביה נתינה ונתת ללוי וכו' כאן במעשר עני המתחלק בגורן דכתיב ביה והנחת בשעריך ע"כ ושני פסוקים אלו אחד בפרשת ראה מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך וכו' והנחת בשעריך ובא הלוי וכו' ואכלו ושבעו ובפרשת כי תבא כי תכלה לעשר וכו' ונתת ללוי וכו' ואכלו בשעריך ושבעו נמצא דקרא דכי תבא דכתיב ביה נתינה במתחלק בבית הוא ואין בו שיעור וכיון שכן איך הזכיר רבינו פסוק דואכלו בשעריך ושבעו במתחלק בגורן הרי פסוק זה במתחלק בבית איירי דכתיב ביה נתינה. הן אמת דגם בירושלמי הוכיחו כדי שביעה מפסוק זה וקשה דהו"ל להביא מקרא דואכלו ושבעו דכתיב בפרשת ראה דאיירי בגורן וכבר נתעורר בקושיא זו המל"מ ז"ל וכתב דבעל כרחך צ"ל דסיפא דקרא לא קאי ארישא אלא אגורן והאריך בזה עיין עליו. ועם כל זה הלחץ אכתי קשיא לי דלמאי אצטריכו הני קראי ותו דבמדרש ילקוט הביאו הדרשא דמכאן שאין פוחתים לעני וכו' דהיינו כדי שביעה משני הפסוקים הנ"ל בשוה והדבר קשה טובא דלמאי אצטריכו תרווייהו וגם דברי רבינו קשים להלום שהביא כאן פסוק דואכלו בשעריך ושבעו להוכיח דבשדה אינו מוציא לוקח והרי הכתוב צוח בשעריך ואיך הוא הוכחה זו עד שיש מי שרצה להגיה דצ"ל ואכלו ושבעו וגם הגהה זו לא יתכן ממ"ש בהל' ז' והוא מירושלמי:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות מתנות עניים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה