מעשה רקח על הלכות מתנות עניים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ה · הלכה ה
אבל אם פזר וכו'. והוא מ"ש בפ' עגלה ערופה דבעי רבי ירמיה צפו עומרים לתוך שדהו מהו אלא דרבינו העתיק לשון פזור מפני שלשון צפו שייך כשמוליך הרוח העומרים למקום רחוק כגון לשדה חבירו אבל כשמוליכן ממקום למקום באותו שדה עצמו שייך טפי לשון פזור מלשון עף אלא שראיתי להפר"ח ז"ל שהקשה על רבינו שהשמיט בעיא זו וכו' ולא ידעתי מהו שהרי זו היא הבעיא עצמה כאמור ובין שנאמר שנפשטה בעיין בין אם נאמר שלא נפשטה הרי קי"ל דספק לקט לקט ואית לן למיזל לחומרא לגבי עניים מדכתיב תעזוב הנח לפניהם משלך כמ"ש רבינו פ"ד הל' ו':