אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות מגילה וחנוכה· רבי מסעוד חי רקח

פרק א · הלכה ד

הלכה ג

איזהו זמן קריאתה וכו'. שם פריך תלמודא ואימא תריסר ותליסר כדאמר רב שמואל בר יצחק י"ג זמן קהילה לכל היא ה"נ י"ג זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי ופי' רש"י זמן קהילה לכל היא הכל נקהלו להנקם מאויביהם וכו' הלכך לא צריך קרא לרבויי שיהא ראוי לקריאה דעיקר הנס בו היה ע"כ. והרא"ש ז"ל הקשה עליו דא"כ לא הוי דומיא דכימים אשר נחו וכתב דבירושלמי איתא דמכ"ש נפקא לן יעו"ש ור"ת פליג וס"ל דזמן קהילה לכל היינו שהכל מתאספים לתענית אסתר ובאים בני הכפרים לעיירות לומר סליחות ותחנונים לפי שבו נקהלו לעמוד על נפשם והיו צריכים רחמים וכו' ע"כ. ולכאורה קשה דא"כ אמאי איצטריך קרא דזמניהם לרבות י"א וי"ב כיון דהיו יכולים לקרות המגילה בי"ג משום דעל כרחך מתאספים לעיר ובלא קרא נמי אמרינן הכי כדאיתא בגמ' ועוד הקשה הפר"ח סי' תרפ"ט והר"ח אבואלעפיא בשם י"מ דא"כ כשחל פורים בד' אמאי תיקנו שיקראו בי"ב דהיינו יום הכניסה ליקרו בי"ג שהוא זמן כניסה גמור לדעת ר"ת ע"כ.

ונראה דכיון דהני רבויי דקרא אינה אלא להקל כל מאי דאפשר על בני הכפרים כדאיתא בגמרא א"כ כיון דאיכא יום כניסה קודם י"ג יש לנו לדון שיקראו אותה קודם כל מאי דאפשר בבואם ביום הכניסה לדעת רש"י שפירש דהיינו בית דין וכפירוש הר"ן ז"ל דאחד מבני הכפר היה מוציאם יעו"ש ואף לפירוש התוספות ביבמות דיום הכניסה היינו לקרות בתורה בכפרים גופייהו שם היו קורים המגילה להיותם יותר פנויים להספיק מים ומזון לאחיהם ודברי ר"ת לפי זה לא קיימי אלא איום הכניסה דוקא כגון אם חל פורים בערב שבת אי נמי בג' דיום י"ג הוא יום הכניסה דאז היו באים כל בני הכפרים לעיירות אבל אם יום התענית חל ביום אחר שאינו יום הכניסה לא ועל כרחך לומר כן אף בלא מתניתין דלא לאפושי פלוגתא בין רש"י והרא"ש לר"ת דלא פליג עלייהו אלא במשמעות זמן קהלה מה ר"ל לא במציאות הדין וכי היכי דלרש"י והרא"ש על כרחך י"ג היינו כשחל ביום הכניסה דוקא דהא אינו בדין דמאי דמרבינן מרבויא דקרא ליהוי יום הכניסה דוקא ומאי דאתי מסברא אפילו בלא יום הכניסה כיון דקפיד קרא איום הכניסה דהא אי קרו אף בני הכפרים ביום שאינו יום הכניסה אף אם הוא מי"א והלאה מסתברא דלא יצא דמתניתין כיצד וכו' קתני והכי משמע ממאי דאמרינן התם אמר רבי יהודה אימתי מקום שנכנסים בשני ובחמישי אבל מקום שאין נכנסים בב' ובה' אין קורין אותה אלא בזמנה ואבני כפר קאי וכן נראה מדברי הר"ן וז"ל ואימא שיתסר ושיבסר כלומר היכן רמיזא תקנתא דיום הכניסה וכו' יעו"ש וא"כ ר"ת לא (פריך) [פליג] אהך ופשיטא די"ג זמן קהלה לכל היא היינו ביום הכניסה דוקא והנה יום הכניסה ממש לא הוי ביום התענית דהא לפי' רש"י דפי' דהיינו בית דין ביום התענית לא היה בית דין ואף לפי' התוס' ביבמות ודעמייהו ביום התענית אז באותו זמן נראה דלא היה בו קריאת התורה ביום התענית דהא תקנת עזרא לא היתה אלא בשבת במנחה ובב' ובה' כדאיתא בפרק מרובה ותקנת ויחל ביום התענית הוי מחכמי המשנה כדאיתא בפרק בני העיר והוא ממסכת סופרים עיין להתוס' יו"ט שם וא"כ ר"ת דאיירי בזמן מרדכי על כרחך דיום התענית היינו יום הכניסה ור"ל כיון דמאי דמרבה קרא היינו יום הכניסה דוקא ביום התענית שמתאספים לומר סליחות ותחנונים כשחל ביום הכניסה לא צריך קרא לרבויי דטעמא רבתי איכא.

שוב ראיתי להרא"ם בתוספותיו על הסמ"ג שהקשה וז"ל וא"ת והא א"א שלא יתקבצו בי"ג שהוא יום התענית לקרות פרשת ויחל ובפורים עצמו לקרות פרשת עמלק י"ל דאין הכפרים מקפידים כל כך אלא על תיקון הקריאה שתיקן משה רבינו שהוא ביום ב' וה' וכו' וצל"ע. והרח"א נר"ו כתב דביום הכניסה גופיה היו מתענים וקורין המגילה והוא קצת מגומגם דיום התענית יעשו אלה ביום אחד ואלה ביום אחר דבמגילה דוקא אשכחן זמני טובא ומ"מ יפה תירץ. עוד שמעתי מקשים לדעת ר"ת אמאי איצטריך קרא לי"א כיון דלא קאי אלא כשחל פורים בא' בשבת דאז מקדימין ליום הכניסה שהוא יום ה' ובאותו יום היו מתענים כמ"ש ר"ת שם בשם תשובת הגאונים ע"כ. וי"ל עם מ"ש הרא"ם שם לדעת ר"ת דתלמודא דידן סובר מכיון דיום י"ג יום תענית היה הרי הוא כיום הפורים עצמו ולא צריך קרא לרבויי ודון אתה בעצמך כיון דמדמינן ליה ליום פורים פשיטא ופשיטא דדוקא ביום הסמוך לי"ד אמרינן הכי לא ג' ימים קודם ודוק בדבריו שלא כתב דיום התענית הרי הוא כיום פורים אלא די"ג וכו'.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות מגילה וחנוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה