מעשה רקח על הלכות מגילה וחנוכה· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה ג
וכל הלילה כשר וכו'. דף ד' מימרא דר' יהושע בן לוי. וא"ת אמאי לא גזרו עד חצות כמ"ש גבי קריאת שמע ושמעתי מתרצים דכיון דהוי משנה לשנה לא גזרינן שמא יפשע משא"כ בק"ש שהוא תדיר איכא למיחש באיזו פעם ואין נראה דגבי קרבן פסח דהוי משנה לשנה פסק רבינו פ"ח דגזרו עד חצות אף דמעיקר הדין הוי כל הלילה [ועיין מ"ש בהל' ק"ש שם] לכך נראה דשאני מגילה דאיידי דחביבה להו לא אתי למפשע וכ"כ הרמ"א בשם הרא"ש ז"ל עיי"ש ומצינו נמי דאף דבעלמא תרי קלי לא משתמעי גבי מגילה אפי' עשרה קוראים כאחד ויוצא השומע מהם מטעמא דאיידי דחביבה ליה יהיב דעתיה אי נמי י"ל דבמידי דהוי דאורייתא גזרו אבל במידי דרבנן לא.
וכל היום כשר וכו'. ממתניתין דקתני זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום דאף דלקמן דף כ' קתני מתניתין דאין קורין את המגילה עד שתנץ החמה וכן פסק הרב ב"י סימן תרפ"ז ההיא לכתחילה קאמר ומטעמא שכתב רש"י ז"ל אמתניתין דסיים וכולם שעשו משעלה השחר כשר וכתב ז"ל דמעלות השחר יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאים בו צריכין להמתין עד הנץ החמה ע"כ. והכי מוכח מקרא דמייתי והימים האלה נזכרים ונעשים ויום משמע מעלות השחר כדאיתא פ"ק דברכות מקרא דאנחנו עושים במלאכה וכו' מעלות השחר עד צאת הככבים ואומר והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה הרי דמעלות השחר דהיינו מעלות השחר קרי ליה יום ורבינו כתב עיקר הדין דומיא דלילה וק"ל.
וביום אינו חוזר וכו'. בנוסח אחר כת"י וביום אינו צריך וכו' ויש נפקותא בזה דהרב המגיד כתב בשם יש מפרשים דגם ביום יברך שהחיינו וכן דעת ר"ת והרא"ש והטור סי' תרצ"ב.
הנפרע לישראל וכו'. בנוסח אחר כת"י כתוב האל הנפרע לישראל והיא גירסת הרב ב"ח סימן תרנ"ב והכי גריס הסמ"ג ז"ל וראיתי להשכנה"ג שכתב טעם לגירסא זו לומר ג"פ האל בברכה זו רמז לג"פ שנפל עמלק ביד ישראל ביד יהושע וביד שאול וביד מרדכי.