מעשה רקח על הלכות כלים· רבי מסעוד חי רקח
פרק כח
הלכה א
כל הכלים וכו'. רפכ"ה דכלים וכר' יהודה לגבי ר' מאיר ועיין להמל"מ ז"ל שהאריך בזה:
הלכה ב
אחד כלי השק וכו' עד לא נטמא תוכן. עיין מ"ש מרן להשגת הראב"ד ז"ל ומ"ש עיין בבכורות היינו דאמרינן וכו' ע"כ, לשון זה הוא מגומגם וכבר עמד עליו המל"מ ז"ל בפרקין לעיל ספ"א והגיה בהשגת הראב"ד שאין זה מקומה עיי"ש שאין להאריך:
הלכה ג
שראויין למדרס. בדפוס מגדל עוז שראויין נמחק ומ"ש בספרי רבינו
וזומא ליסטרא כתוב שם והמלטרא:
הלכה ד
וחוץ לד'. בדפוס מגדל עוז נמחקו אלו התיבות ובעיקר הדין עיין להמל"מ ז"ל בספ"א:
הלכה ה
כיס שבתוך כיס וכו'. לעיל פי"ג הל' י"ב לא פסק כן גבי אלפסים זה בתוך זה וצ"ל דשאני כלי חרס דיש בו חומרא וקולא חומרא דמטמא אפילו מאוירו וקולא דאינו מטמא מגבו וק"ל:
ובשרץ בין כך ובין כך אם נטמא אחד מהם לא נטמא חבירו. מרן ז"ל הביא התוספתא דקתני אבל בשרץ שניהם שוין וביארה על נכון דעכ"פ שניהם טמאים דהא טומאת שרץ דאורייתא וחמירא מטומאת משקין שהם מדרבנן וכפ"ז יש להגיה בדברי רבינו אם נטמא אחד מהם נטמא חבירו ויש לתמוה על המבי"ט ז"ל בקרית ספר שכתב נטמא האחד בשרץ לא נטמא חבירו וכדתניא בתוספתא דכלים ע"כ והוא תמוה וכבר נתעורר בזה המל"מ ז"ל ובדפוס מגדל עוז כתוב כגירסתינו:
סוף הספר