אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות כלים· רבי מסעוד חי רקח

פרק כז

פרק כו

הלכה א

טמאה טמא מת. לאו דוקא טמא מת דה"ה לשאר טומאות וכמ"ש בפ' הקודם הל' ז' ונקט טמא מת מפני שהוא החמור וכ"ש הקל ועיין בדברי רבינו לקמן הל' ט"ז:

הלכה ב

שנסדקה

. הראב"ד ז"ל השיג דבעי מחשבה ולשיטתיה אזיל שכתב בפרק הקודם הל' ז' ורבינו לא הוצרך לבארו:

הלכה ז

ושל זנים. בדפוס מגדל עוז ושל זוגגים וכן נראה עיקר והכי תנן לה בפכ"ד דכלים משנה ח':

הלכה ח

והפוחלץ של גמלים. עיין מה שכתבתי בזה לעיל פ"ו הל' ג' לקושיית הראב"ד ומרן ז"ל. ומ"ש בספרי רבינו

ועיני הסבכה בדפוס מגדל עוז כתוב ועצי הסבכה ונוסחתינו נראית:

הלכה יא

לפי שאין עליו צורת כלי. נראה שכוונתו שלא בא לכלל גמר מלאכתו עדיין ובזה תתורץ קושיית המל"מ ז"ל עיין עליו:

הלכה יב

והעשוי לפרוכת. עיין מה שכתבתי בזה לעיל פכ"ג הל' י':

הלכה יד

עור העשוי כמו יד שמכניסין בו היד והאצבעות. ממ"ש העשוי כמו יד משמע שיש בו גם חיתוך האצבעות כצורת היד וממ"ש ומכניסין בו היד והאצבעות משמע שכולו חלול בלא שום חילוק ועיין מ"ש בזה לעיל פ"ז הל' ב' ג' וריש פכ"ד וכן משמע מאותו של חגבים שהרי נותנים בו החגבים:

הלכה טו

ושעושים לשחק בה וכו'. זו היא של יוצאת החוץ ובפירוש המשנה פי' שהיא מוכנת כאשר תצא מבית לבית ישאו אותה על ראשן וכו' ע"כ ובחיבורו פי' פירוש אחר ועיין מה שכתבתי בפרק כ"ב הל' ט':

הלכה טז

של מתכת ושל בהמה. איני יודע ליישב הגירסא זו דשל מתכת לא ביאר למאי חזי כדרך שביאר בכל אלו הדינין ועוד ושל בהמה לא ביאר ממה נעשה וידוע דאין שייך סנדל לבהמה אלא ממתכת לכן נראה דטעות סופר הוא וצ"ל של מתכת של בהמה וכולא חדא מילתא היא וכמ"ש מרן ז"ל:

הלכה יח

ג' פנקסות הן האפיפירין וכו'. משנה פכ"ד ועיין מה שכתבתי בפ"ו הל' ג':

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות כלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה