אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות יום טוב· רבי מסעוד חי רקח

פרק ו · הלכה י

הלכה ט

מי שלא הניח ערובי תבשילין וכו'. משנה דף ט"ו ופשוט הוא ודין ההערמה בדף י"ז ופי' רש"י שלא יערים לאחר שבשל לצורך לומר עוד אני צריך להזמין אורחים ויבשל תבשילין אחרים ויותירם לשבת וכו' ואם הערים אסור לאכול דאחמור רבנן בהא מלתא שלא לעקור תורת עירוב וכו' ע"כ. ועיין להרב מגן דוד [ט"ז] ס"ס תקכ"ז.

עבר ואפה ובישל וכו'. גם זה שם. והקשה הרב לח"מ ז"ל דבגמ' בעו למפשטא תו מההיא דהמעשר בשבת במזיד לא יאכל ותירצו דהתם דאית ליה פרי אחריני וכו' וא"כ קשה דבפרק כ"ג דשבת כתב רבינו המגביה תרומות ומעשרות בין בשבת בין ביום טוב במזיד לא יאכל דמשמע דאף דלית ליה פרי אחריני אסור ותירץ ז"ל דרבינו מפרש האי נמי אפשר בשאלה שאמרו שם אחר זה גבי המטביל כליו במזיד דקאי גם אהא דהמפריש תרומות ומעשרות עיי"ש ונראה לענ"ד דהן אמת שדברי רבינו קשים והרב ז"ל כתב מאי דאפשר לומר אמנם קשה טובא אם כך מפרש רבינו דברי הש"ס. חדא דאי פירות וכלים אפשר בשאלה למה יגרע הפת בעבר ואפה ונמצא שתירוץ זה אינו מספיק כלל דבשלמא לפי פי' רש"י דתירוץ אפשר בשאלה לא קאי אלא אכלים כפשוטו אין ענין כלים לאוכלין דכלים דרכם בשאלה דזה נהנה וזה אינו חסר מה שאין כן אם נאמר דגם פירות אפשר בשאלה כדעת רבינו אף אנו נאמר דפת נמי אפשר ומצוי יותר מפירות ותו דאכתי אמאי לא יהיב הך טעמא רבינו ז"ל בפרק כ"ג דשבת כי היכי דלא נטעי מיניה וביה מכל שכן דמשמע דאם יתכן במציאות דלא אפשר ליה בשאלה כגון בספינה וכיוצא משמע דשרי להשתמש באותם כלים ואם כן אכתי קשיא דהוה ליה לפרש וצל"ע.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה