מעשה רקח על הלכות יום טוב· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה ט
מי שלא הניח וכו'. שם דף י"ז וממה שכתב רבינו כך קמחו ומאכלו נאסר שמעינן דגריס כגירסתינו בגמרא ודלא כגירסת הלכות גדולות שהביאו התוספות דגרסינן הוא נאסר ואין קמחו נאסר מכח דקשיא להו דאם קמחו נאסר מה מועיל הקניה לאחרים מי יכול לסלק האיסור שבו כדי שיאכל הוא עצמו אחר שנאסר ותו כיון שהוא נאסר מאיזה טעם יהא מותר שאחרים אופים בשבת בשבילו וכי אחרים יכולים לעשות בשבילו מה שהוא עצמו אינו יכול לעשות בשביל עצמו ע"כ. וכ"כ רש"ל שם ולרבינו צריך לומר דכיון שהרשות ביד הקונה אם ירצה להחזיר לו אח"כ המאכל ואם לא ירצה לא וכדדייקי דברי רבינו שכתב ואם רצה יתן וכו' נמצא דפנים חדשות באו לכאן כיון דאין שם בעליו הראשונים עליו עוד וכשבישל זה לעצמו בישל ואין נקרא עוד קמחו של פלוני הראשון כלל דהרי נסתלק ממנו לגמרי ודו"ק. ויש נוסח אחר כת"י שכתוב בדברי רבינו כשם שאסור לו לבשל לאפות לעצמו וכו'. ודע דהתם דף כ"א אמר רבה מי שלא ערב ערובי תבשילין אופין לו פת אחת וטומנין לו קדרה אחת ומדליקין לו את הנר וכו' ורבינו השמיטו נראה דס"ל דאינה הלכה וכ"כ הרב המגיד ז"ל גם הרב ב"י סי' תקכ"ז הביאה בשם יש אומרים עיי"ש.