מעשה רקח על הלכות יום טוב· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה ג
אין מסלקין וכו'. נתבאר שם דף כ"ב מעובדא דעולא דקם שמעיה זקף לה לשרגא איתיביה רב יהודה לעולא הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר והמסתפק ממנו חייב משום מכבה א"ל לאו אדעתאי ופי' רש"י זקיף לשרגא שהיה רוצה שיסתלק השמן לאחוריו ולא ימשך אחר הפתילה ותכבה ע"כ. ומ"ש רבינו ואין מסירין את השמן ממנו היינו מ"ש שם והמסתפק ממנו חייב משום מכבה וכתבו התוס' דהיינו טעמא הואיל דבאותה שעה שהוא מסתפק ממנו מכבה קצת ומכסה אורו דלא מצי לאנהורי כולי האי וכו' ע"כ. וכבר כתבתי בזה בהלכות שבת פ"ה דין י"ב עיי"ש.
ואינו חותך וכו'. משנה שם דף ל"ב ומבואר מדברי רבינו דבכלי דוקא אסור אבל ביד שרי והראב"ד ז"ל השיג על רבינו עיין להרב המגיד ז"ל ורש"ל כתב דהעולם נזהרין שלא למחוט כל עיקר ואין להקל ועיין להרב מג"א סימן תקי"ד וע"י ניפוץ ביד נראה דאין כאן חשש וכ"כ ז"ל.
אגודה של עצים וכו'. שם דף כ"ב. ויש נוסח אחר בדברי רבינו מדורה של אש כל עץ וכו' ונוסחתינו נראית עיקר וכן העתיק הרב ב"י סימן תק"ב.