מעשה רקח על הלכות יום טוב· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה ה
כל מלאכה שאפשר להעשות וכו'. הנה הרב המגיד ז"ל הביא דברי הראב"ד בשם הירושלמי וכו' והוא ז"ל הקשה עליו וז"ל אבל הטעם שהזכיר הוא שלא הותר אלא בתלוש אינו מספיק לאסור ברירה טחינה והרקדה וכו' ע"כ. וכתב על זה הרב לח"מ ממ"ש התוס' בביצה דף ג' בשם רבינו נתנאל מקינון דבירושלמי יש אך אשר יאכל לכל נפש וכו' אותם מלאכות שמשימור ואילך הם מותרות דהיינו מלישה ואילך ועם זה מתורץ הקושיא שהקשה הרה"מ ז"ל להראב"ד ז"ל שהרי טעמו מספיק דלא ממעטינן אלא משעת לישה [אבל] ברירה טחינה והרקדה שהוא קודם לישה לא ע"כ. ואני שמעתי ולא אבין דבר זה שהרי הראב"ד ז"ל כפי מה שהעתיק הרה"מ ז"ל הוא דבירושלמי מוכח דלא ממעטינן אלא מלאכה שבמחובר ולא מרבינן מסמיכות הפסוקים אלא מלאכה שבתלוש ואם כן מה יושיענו דברי הרב נתנאל לדברי הראב"ד כיון שהוא לא כתב כן ותו דהירושלמי לפי זה פליג מדידיה אדידיה לכן נתתי את לבי לחפש בירושלמי בכל המקומות ולא מצאתי מענין זה כי אם בפ"ק דביצה הלכה י' דאיתא התם מנין שאין בוררין ולא טוחנין ולא מרקידין רבי אחא בשם רבי שמעון בן לקיש כל מלאכה לא יעשה בהם עד ושמרתם את המצות וכו' רבי יוסה לא אמר כן אלא רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם עד ושמרתם את המצות תני חזקיה ופליג אך הוא לבדו הרי אלו מיעוטין שלא יקצור ולא יטחון ולא ירקד ביום טוב וכו' ע"כ. נמצאו פשטן של דברים דכל כך יש להבין מתלישה ואילך כמו מלישה ואילך ועיקר הילפותא נראית מלישה דהא מדממעט להדיא קצירה טחינה והרקדה וברירה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה הפעולה שאחר ההרקדה הותרה לגמרי וא"כ על נכון כתב הרב לח"מ דהראב"ד כלפי מה שהשיג על רבינו מתלישת ירק וכו' הוצרך להכריח לפי סברתו מההיא דהירושלמי דמחובר הוא דאסור אבל תלוש שרי אמנם לפי האמת לדעתו ז"ל בתלוש גופיה לא הותר אלא מלישה ואילך דטחינה והרקדה וברירה אימעוט להדיא התם ואם כן יקשה על הרה"מ ז"ל דאין זו קושיא על הראב"ד כלל וק"ל.
מערב יו"ט ליו"ט. בנוסח אחר כת"י כתוב מערב יו"ט ויעשה אותם ביו"ט. ונראה שהיא גירסא נכונה. ומ"ש בספרי רבינו
ולא יהיה לו פנאי לאכול בנוסח אחר כת"י לאכול ולשתות.