אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ו · הלכה כט

הלכה כז

עשה מאמר ביבמתו ונתן גט למאמרו ומת וכו'. שם דף ל"ב אמר רבה נתן גט למאמרו הותרה צרתה אבל היא אסורה דמחלפא בבעלת גט א"ד א"ר נתן גט למאמרו הותרה אפי' היא מ"ט מאי דעביד בה שקליה ופי' רש"י ז"ל ודוקא שפירש למאמרו ולא לזיקתו וכו' ע"כ. ורבינו סתם הדבר משום דכיון שכתב דנתן גט למאמרו מינה דבעינן שיתבאר הדבר ועוד שכבר ביאר הדין ברפ"ה ע"ע. והוסיף רבינו תיבת ומת לאורויי דדברי רבה אינן אלא כלפי האח הנשאר דאילו לדידיה ודאי אסירה וכמ"ש שם דין ד' וכדברי רש"י כמבואר בפר"ג דף נ"ב אך התוס' ז"ל ד"ה גט למאמרו וכו' לא הבינו כן אלא כפשטא דמלתא דאף לו עצמו הותרה וכדעת הראב"ד ז"ל שהביא ה"ה ז"ל שם:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה