אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה ו

הלכה ה

כיצד חולצין וכו'. מרן ז"ל כתב דנראה שפוסק כל"ב ולא הזכיר חליצת סנדל מפני שאינו מצוי בינינו ע"כ. והנה הרי"ף ז"ל לא הביא כי אם לשון ראשון והיה נראה שגם רבינו נמשך אחריו מכיון שאין סנדל מצוי בינינו אמנם בב"י סי' קס"ט הכריח כמ"ש כאן ע"ש:

והיא יושבת ופושטת ידה בב"ד וכו'. זו היא דעת רבינו דחליצת המנעל בישיבה ואין כן דעת הפוסקים ז"ל ומ"מ מ"ש ופושטת ידה בב"ד נר' שפת יתר דבב"ד קאעסיק כמ"ש ועומד הוא והיא בב"ד ואפשר דלפרסם הדבר הוא שכתב כן דה"א כיון דכל כבודה בת מלך פנימה ואין דרך צניעות לאשה לפשוט ידה בפני בני אדם לכך הוסיף בב"ד כלו' דבעינן שיהא דבר זה גלוי ומפורסם וק"ל:

וחולצת המנעל ומשלכת אותו לארץ. והקשו המ' ז"ל דרך השלכה לארץ מנ"ל ולמאי מהני ולעד"ן דזה ג"כ לפרסם הדבר כמ"ש לעיל ועוד שגם זה הוא דרך בזיון דומיא דרקיקה וכו'. שוב ראיתי להרב"ח ז"ל שכתב שזו צריך כדי להראות שמה שחלצה המנעל מעל רגלו לא בשביל שהמנעל הוא שלה ולקחה אותה לרשותה דאינו שלה ועל כן משלכת אותו מידה לארץ כי לא חלצה אותו אלא לשם מצות חליצה שלא תהא עוד זקוקה לו ונכון הוא עכ"ל:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה