אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ג · הלכה טז

הלכה יג

וכן האשה שהלך בעלה וכו'. מתניתין ואוקמוה בגמ' כר"מ דחייש למיעוטא ואם רבינו פוסק כר"מ למה פסק בפ"ו דקטן וקטנה מייבמין הלוא לר"מ יש לחוש לקטן שמא יהיה סריס וקטנה שמא תהיה אילונית כדאיתא התם בגמ' וי"ל דלעולם אינו פוסק כר"מ דהו"ל יחיד לגבי רבנן אלא דהכא אית לן חזקה דקאמר רבא התם חזקה ליבום ורובא לשון חזקה לא עדיף כי רובא ואתי מיעוטא דמפילות סמוך לחזקה והו"ל פלגא ופלגא ע"כ. ולעד"ן איכא תו מיעוטא אחריתי דאינן מתעברות כלל וכ"מ להרשב"א ז"ל ושם כתב דלדעת רבינו והרי"ף ז"ל דברי רבא הם אליבא דכ"ע ועוד הביא שם גירסא אחרת שכתוב בה אלא אמר רבא לעולם רבנן היא וכו' ובין הכי ובין הכי דברי רבינו אמתיים. אמנם רי"ו ח"א נתיב כ"ה נראה מדבריו להדיא דפוסק כר"מ וקשה טובא שהוא עצמו לעיל באותו נתיב פסק בההיא דקטן וקטנה כרבנן דר"מ ע"ע והרא"ש ז"ל כתב דלית הלכתא כהך מתניתין ע"ע אמנם הטור והרב"י פסקו כדברי רבינו ע"ע:

הרי זו חולצת לאחר תשעה. לפי המה נפשך שכתב ז"ל היה נראה דאפילו בתוך תשעה אחר ג"ח יכולה לחלוץ ומ"מ כך מבואר בגמ' ע"ש:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה