אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ג · הלכה יג

הלכה יא

אמרה מת בני ואח"כ מת בעלי וכו'. איכא למידק אמאי שבקינן לה לחלוץ ולמה לא נחוש שיבאו עדים ויעידו שהבעל מת ראשון ואח"כ מת הבן ולא היתה צריכה חליצה ונמצאת מכריזה כרוז לכהונה כמו שאנו חוששין בניתן לי בן שכתב רבינו לקמן שכתב במד"א וכו' ואין להתעקש ולומר דהבמד"א קאי גם לזו שהרי כתב שם רבינו שמא תחלוץ ויבואו עדים ויעידו שהדבר כמו שאמרה וכו' ואילו בהא צריך שיעידו העדים שאין הדבר כמו שאמרה כמבואר. והאמת נראה דכיון שזאת האשה היתה בחזקת היתר ובאה היא עצמה לאסור עצמה רחוק הדבר מאד שיבואו עדים ויעידו בהפך דבשלמא כשבאה להתיר עצמה קרוב הדבר שיבואו עדים ויעידו בהפך שהאדם קרוב אצל עצמו אבל בהא אין לחוש כלל כמבואר. וראיתי להמש"ל ז"ל שמכח קושיא זו היה רוצה ללמוד דכיון דשויתה נפשה כחתיכה דאיסורא במ"ש מת בני ואח"ך מת בעלי אף אם אח"ך יבואו עדים ויעידו בהפך היה פסולה לכהונה על פיה לגבי דידה וכדעת הרשב"א שהביא הרב"י בי"ד סי' י"ט וכו' אך לעד"ן אין ללמוד לדברי רבינו דפשטן של דברים כמ"ש וכן הסכים הרב גופיה שם ולעיקר דינו ז"ל מצאתי להתו' ביבמות שכתבו שאפילו חזרה בה מדבורה הראשון ונתנה אמתלא לדבריה אינה נאמנת ע"ע:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה