מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ב · הלכה ז
לא רצה הגדול ליבם וכו'. מדכתב ליבם משמע שנתרצה לחלוץ ואפ"ה מחזירין על כל האחים ולשיטתיה אזיל דס"ל דמצות יבום קודמת למצות חליצה כמ"ש פ"א דין ב' ולמדנו רבינו דביאת קטן עדיפא מחליצת גדול והיינו ממש מ"ש בגמ' דף ל"ט ע"א דלמ"ד ביאת קטן עדיפא מייתי ממתני' דקתני לא רצה מאי לאו לא רצה ליבם אלא לחלוץ וכו' ומזה יש לתמוה על הרב"ח ז"ל סי' קס"א שכתב דהא דביאת קטן עדיפא היינו בבאו שניהם כאחד עם היבמה לב"ד אבל אם בא הגדול תחילה אפי' רצה לחלוץ שומעין לו משום דמצוה בגדול וכו' ושכ"כ הרמב"ם ז"ל ולא ידעתי מנין המציא דין זה בדברי רבינו וגם נראה הפך פשט הסוגיא ע"ש: