אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ב · הלכה ד

הלכה ב

או ישן. מימרא דרב יהודה שם ופריך עלה מברייתא דקתני בין ער בין ישן קנה ומתרץ ההיא במתנמנם נים ולא נים וכו' ורבינו לא חילק מפני שביאר ישן דסתמו ישן גמור ולכך סמכו לשיכור שאינו מכיר כלום ודו"ק:

במה דברים אמורים וכו'. ראיתי להמש"ל ז"ל שנסתפק בהא דקי"ל דביבמה אינו קונה אלא בביאה וכו' וקי"ל דבין שוגג בין מזיד קנה אי בעינן בביאה או עדים דומיא דקידושין דעלמא וכו' והביא שהש"ג בס"פ ב"ש כתב בשם ריא"ז שאם לא כנס יבמתו ולא נתייחד עמה בעדים ושניהם מודים שבעל בלא עדי יחוד לא נקנית לו באותה ביאה וכו' שכשם שקידושין וגירושין צריכים עדים כך יבום וחליצה צריכים עדים ע"כ. ואני הצעיר שמעתי ולא אבין מה ענין ספק זה ומה כוונתו במ"ש משם הש"הג כאילו לא מצא דבר זה מבואר כ"א בש"הג והרי התו' בפרק האיש מקדש דף י"ב ד"ה משום פריצותא וכו' כתבו בשם ר"ת דביבמה לאו משום עדים תליא טעמא דהא יבמה מדאורייתא אינה נקנית אלא בביאה ומאי דלקי עלה אינה אלא מפני שעושה תחילת קניינו בביאה ע"כ וכ"כ פ' ר"ג (יבמות דף נ"ב) ד"ה דמקדש בביאה וכו' וכמ"ש מהרש"א שם וכ"נ דעת הרב"י סי' קס"ו שכתב דמ"הת א"צ לקדשה אלא בא עליה וחז"ל תקנו שלא יבא עליה עד שיקדשנה בפני עדים וכו' הרי שלא הצריך העדים אלא לקידושין אבל בביאה כיון ששניהם מודים פשיטא שקנאה וא"צ ד"א וכן משמעות הפוס' ע"ע וכיון שהדבר מבואר בש"ע והפוסקים ז"ל אין שייך ספק ודו"ק:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה