אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח

פרק א · הלכה ו

הלכה ה

או עובד ע"ז. ידוע מ"ש ה"ה משם העיטור לר' שרירא ומר רב יהודאי ודברי הרשב"א וה"ה ז"ל הכריח דדעת רבינו כדברי הרשב"א ז"ל דבכל גווני משומד הרי הוא כישראל לענין זה ולעד"ן להכריח כן ממה שסיים רבינו באח הבא מן השפחה והנכרית ואע"פי שהיתה לידתו בקדושה הואיל והיתה הורתו שלא בקדושה אינו אחיו דמשמע דשגם הורתו בקדושה הרי הוא אחיו גמור לענין זה והרד"ך ז"ל בית ט' דקדק מדכתב רבינו עע"ז ולא כתב משומד שהוא עובר על כל התורה כולה משמע שלא נשתמד לכל התורה כולה אלא שהוא עע"ז והכריח דרבינו ס"ל כרב יהודאי גאון ז"ל וכבר תמה עליו הכנ"הג א"ה סימן קכ"ז בהגהת הב"י אות ה' דאיך לא ראה דברי ה"ה בשם הרשב"א ז"ל שכתב שהרמב"ם ז"ל סובר כרב שרירא גאון ז"ל ע"כ ואין כ"כ תימה דאפשר דלא חש לה וע"פי דקדוקו כתב מ"ש אך בעיקר החילוק שרצה לחלק בין עע"ז לעובר על כל התורה כולה יש לגמגם בו הרבה וכבר עמד בזה הרא"ם ז"ל ח"ז סי' מ"ז וע"ע למהר"י מינץ סימן י"ב דנראה פשוט דאין לחלק בדבר והרל"מ ז"ל נסתפק באם יש לו בן מאשה אחרת מומר אם פוטר את אשתו וכו' והניחו בצ"ע וזה נראה שהוא לסברת רב יהודאי אמנם לרב שרירא והיא נראית דעת רבינו אין כאן ספק דפשיטא שפוטר וזוקק:

משיצא ראשו ורובו וכו'. לא נמצא דבר זה בגמרא דבעינן ראשו ורובו וראיתי להרב"ח א"ה סימן קנ"ז שכתב דטעם רבינו מדקאמרינן בסתמא שהיתה להם ישיבה אחת בעולם אלמא דאין לו שיעור אפי' שעה אחת בלחוד וכל שיצא ראשו ורובו חשיב וולד בפ' המפלת והו"ל נמי ישיבה יחד שעה אחת בעולם עכ"ל וק' לי בגויה דמאי מייתי מההיא דהמפלת אדרבה התם דף כ"ח אמרינן יצא מחותך או מסורס משיצא רובו הרי הוא כילוד יצא כדרכו עד שיצא רוב ראשו ואיזהו רוב ראשו משיצא פדחתו וכו' ע"כ הרי שבראשו או רוב ראשו דהיינו פדחתו סגי ורבינו הצריך ראשו ורובו והאמת הוא דפדחתו כראשו לכל הדברים כמ"ש רבינו פ"י דא"ב ופ"ה דמא"א ופ"ב דהל' נחלות ופסק כן הרב"י בח"מ סימן רמ"ז ובי"ד סימן קצ"ד וסימן י"ד הן אמת דכוונת הרב"ח אינה אלא לאוכוחי דמאיזה טעם משיצא מקצתו חשבינן ליה כילוד לשזוקק ליבום ולזה תירץ דכיון דסתמא אתמר שהיתה להם ישיבה אחת בעולם מעתה גם בזה הזמן מועט חשיב ישיבה וכו' ומייתי מפ' המפלת דביציאת מקצתו חשיב נולד ולא נחית הרב ליציאת ראשו ורובו שכתב רבינו ובס' ל"י נר"ו ראיתי שכתב דמילי מילי קאמר רבינו או ראשו או רובו וגם זה דוחק דהטור והרב"י בש"ע העתיקו לשון רבינו כדמותו גם המפרשים ז"ל סתמו דבריהם משמע שהודו לפשטן של דברים ואם נאמר דרבינו חשש בזו להחמיר דכיון דבעינן שתהא להם ישיבה א' בעולם אף דבעלמא ביציאת הראש סגי הכא בעינן ג"כ רובו אכתי קשה דמנ"ל הא דכיון דבעלמא קי"ל דביציאת פדחתו הו"ל כילוד ה"נ נימא הכי ואם יצא פדחתו לבד והחזירה וקודם שיולד מת אחיו נמצאת מתיר יבמה לשוק ולעד"ן דודאי מאיזה מקום הוציאו רבינו ואנחנו לא נדע:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה