מעשה רקח על הלכות טומאת מת· רבי מסעוד חי רקח
פרק ב · הלכה ג
כדין אבן. בדפוס מגדל עוז כדין חלל אבן:
אבל הכוליה והלשון וכו'. עמ"ש מרן ז"ל דלמה פסק כרבי דהא איכא ר' יוסי ור' עקיבא דקיימי בחד שיטא וצ"ע ע"כ ראיתי למהרש"ל בים של שלמה שנרגש מזה וכתב דלא פליגי אהדדי(ה) אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא עיי"ש והרב דמשק אליעזר כתב דלקמן בגמרא פסקינן כרבי באדם עיי"ש. ולענ"ד נראה משום דפשטיה דקרא מוכח טפי כרבי וכן פירש הר"ש פ"ק דאהלות אמתני' דהאברים אין להם שיעור וכו' וכן פסק רבינו פ"ב דשאר אבות הטומאות הל' ג' ופ"ב הל' ו' ומרן ז"ל שתק ליה שם עיין עליו.
ומה שלא הזכיר רבינו ארכובה משום דדבר פשוט הוא דמאין לה בשר: