מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק· רבי מסעוד חי רקח
פרק ח · הלכה ז
כגון שהראה מעצמו או שנאנס וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל בעיא דלא איפשיטא אם עשו תקנת נגזל במסור או לא וכו', וקשה למה שכתב הרב המגיד עצמו לעיל פרק ד' דגזילה דין ז' גבי שכירו ולקיטו של נגזל, דגם היא בעיא דלא איפשיטא אי עשו בה תקנת נגזל, וכתב הרב המגיד ז"ל דלא פסק רבינו דאם תפש אין מוציאין מידו משום דכל זה הוא מן התקנה הוא, ובמה שלא התקינו בפירוש אפילו תפש מוציאין מידו ע"כ, ונראה דלא דמי דהתם הבעיא היא אם נדמה שכירו ולקיטו לשומר, דאמר רבא התם פרק כל הנשבעים (שבועות דף מ"ו) [ע"ב] [אפילו שומר וכו'], אי לא, נמצא דהוי כעין תקנה לתקנתא, משא"כ הכא דהבעיא היא אי עשו שומר הגזלן לענין זה, כלומר דבכלל גזלן יהיה מסור או לא, וכן נראה מדברי התוס' שם ולא דמי לדהתם כלל, והרב לח"מ ז"ל שם הניחו בצ"ע עיין עליו, ודע דכל זה הוא בתיקו דממונא שהממון ביד אחד מהם, אבל אם אין הממון ביד אחד מהם הוי ליה ממון המוטל בספק וחולקין, כמו שכתב רבינו סוף פרק א' דשאלה ופקדון, ועיין להרב ב"ח ז"ל חו"מ סי' קכ"ח שתירץ על דרך זה סתירת הרי"ף ז"ל.