אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק· רבי מסעוד חי רקח

פרק ז · הלכה יד

הלכה יב

ויש מי שהורה וכו'. ביאור דברי רבינו נראה שדעתו היא דאף במצות עשה גמור, כגון כיסוי הדם אין לנו לקונסו קנס קצוב של עשרה זהובים, אלא כפי שיראו הדיינים, אך לדעת יש מי שהורה אינו כן, אלא במצות עשה נותן העשרה זהובים, אך אם אינו מצות עשה אז אפשר שדעתם ז"ל כמו שיראו הדיינים, וראיתי להטור ז"ל חו"מ סי' שפ"ב שכתב, בשור העומד להריגה ואילן העומד לקציצה מפני שמזיקין את הרבים וקדם אחר וכו', חייב לשלם כפי מה שיראו הדיינים, ובשוחט וכיסה אחר חייבו עשרה זהובים, וסיים, והדין כן בכל מצות עשה וכו', ע"כ. הרי שדעתו כהיש מי שהורה שהזכיר רבינו, אלא שהרב שפתי כהן ז"ל הקשה עליו מדברי הרא"ש ז"ל שפסק דדינא הוא, היינו בשור ואילן, ועוד שבכיסוי חייב עשרה זהובים וכן בכל מצות עשה וכו', ואמאי כתב באילן ושור כפי מה שיראו הדיינים, הלא גם הוא מצות עשה כדלקמן סי' תכ"ז, דהיינו שמור נפשך (מצד) [מאד] ולא תשים דמים בביתך וצל"ע עכ"ל. והרב רבי חיים אבואלעפיא ז"ל בספר עץ החיים פרשת שלח לך דף פ"ג ע"ג תירץ לקושיא זו, דכיון שהיא מצות עשה כוללת ואינה מנויה במנין המצוות, אף שהוא דינא ולא קנסא סגי כמו שיראו הדיינים ע"כ, ולענ"ד מעיקרא קושיא ליתא, דהך דינא שהזכיר הש"ך ז"ל בסי' תכ"ז לא הוזכר לא בדברי הטור ולא בדברי הב"י, אלא לשון הרמב"ם פרק י"א דהלכות רוצח, שהזכיר השו"ע באותו סימן, ועל כגון דא נימא גברא אגברא קרמית, הלא כמה וכמה פעמים מצינו שחולק הטור על הרמב"ם ז"ל, ומלבד זה הרי שם לא הוזכר אלא סכנת נפשות שכן כתב שם, וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו וכו', והטור כאן לא איירי ביש בו סכנת נפשות, דהרי כתב בשור ואילן שהוא מזיק את הרבים, ולא כתב שיש בהם סכנת נפשות, ונפקא מינה לענין מצות עשה אם יחול או לא, ובספר המצוות לאוין סי' רצ"ז כלל רבינו סכנת נפשות עם איבוד ממון חבירו לענין הלא תעשה דלא תעמוד על דם רעך, והוא מסכים למה שכתב פרק י"א דרוצח.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה