מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה י
שכל תקלה תולדת בור היא וכו'. וכן כתב הטור חו"מ סי' שפ"ד, והקשה הרב בית יוסף ז"ל דאינו יודע למאי נפקא מינה קרא אותם תולדות ע"כ, כלומר אף דבגמרא בפרק קמא אמתניתין תני אבות ותולדות, כתב בדרישה ז"ל דהתם אתורה קאי וכו', משא"כ רבינו והטור שכל עיקרן לאשמועינן קושטא דדינא וכו', מאי נפקא מינה וכו', עיי"ש. ואחרי המחילה הראויה נפקותא טובא איכא, דהא קיימא לן שור ולא אדם חמור ולא כלים, ופסקו רבינו פרק י"ג דנזקי ממון ובסוף פרקין, ועיין להטור חו"מ סי' ת"י, ולהכי מוכרח לומר שהם תולדה דבור לפטור הכלים, וקצת תמהתי על הסמ"ע שם שכן כתב, ולא נחית למה שנרגש הב"י, והאמת הוא ברור דממה שכתב רבינו שם בנזקי ממון אין כאן שום גמגום, כי הדברים נכונים ומוכרחים.