אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק· רבי מסעוד חי רקח

פרק ו · הלכה ט

הלכה ח

שנים וכו' והוא אינו פנוי וכו'. נראה ביאורו והוא אינו פנוי ממלאכה שהיא לצורך שבת, כלומר שעדיין חסר לו איזה מלאכה או איזה דבר משום דבעינן שיהא פנוי מכל דבר לכבוד שבת, ולפי זה גם בערב יו"ט הוא הדין והוא הטעם וכן כתב בפירוש המשנה עיי"ש, אך אם היה רץ לחפציו שאינו לצורך השבת נראה דלא מהני, וזו היא דעת הרמ"ה שהביא הנימוקי יוסף ז"ל, והתוס' יו"ט ז"ל כתב דרבינו חלוק על זה, והכריח מסתמא דמתניתין עיי"ש, ומדברי המרדכי שהביא הבית יוסף שם משמע דסבירא ליה כדברי התוס' יו"ט ז"ל, שהרי כתב דלשאר מצוות כגון לרוץ לבית הכנסת או לבית המדרש דיש לו פנאי אם הזיק חייב ע"כ, כלומר (בזמן) [בדבר] אחר שאינו רשאי בבין השמשות, ואם איתא אדמפליג בין בין השמשות לזמן אחר ליפלוג בדידה בין צרכי שבת לאינם [צרכי שבת], ואף דיש לומר דרבותא אתי לאשמועינן דאפילו לדבר מצוה חייב [בזמן אחר], מכל מקום האמת נראה לענין דינא דלא פלוג רבנן בבין השמשות, דכו"ע ידעי שכל אדם דחופים ומבוהלים לגמור עסקיהם לצורך השבת, וכן דעת הפרישה והש"ך ז"ל שם, אמנם הרב ב"י ז"ל לא הביא סברא זו של המרדכי ז"ל בשו"ע, ולא ידעתי למה, דהא נראה שהוא מוכרח בגמרא דאדמפליג בבין השמשות לשאר ימות החול שהוא תירוץ דחוק מאוד לאוקמי סתם מתניתין בהכי, (גם) [אם] איתא לאוקמא ברץ לדבר מצוה בכל זמן דומיא דסיפא דהוי תירוץ מרווח טפי, אלא ודאי דדווקא בין השמשות קאמר משום דכולי עלמא ידעי לה דרץ ברשות הוא באותו העת ואולי דהרב ב"י לא הוצרך להזכירו מכיון שלא התיר אלא בין השמשות דוקא.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה