אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה יא

הלכה י

כל עבד שיצא לחירות וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל זו בעיא דלא איפשיטא בגיטין דף מ"ב וכו', הנה ראיתי להפרי חדש ז"ל בשיטתו שם שכתב, דגם בפרק ט' מהלכות תרומות פסק שאסור לאכול בתרומה, ויש תימה עליו שבפרק ד' מהלכות זכיה פסק כריש לקיש, דהנותן מתנה לחבירו ואמר הלה אי אפשי בה כל המחזיק בה זכה, ובריש פרק בתרא דכריתות אקשינן עליה, וצריכינן לפרוקי אליביה דתנא קמא דברייתא סבור דמעוכב גט שחרור אוכל בתרומה, א"כ משמע ודאי אית לן למנקט כיון שלא אשכחן מאן דפליג עליה, ומה שכתב הכסף משנה דיש מקום לומר דרבן שמעון בן גמליאל פליג עליה בהא, אין זה כלום דבמאי דלא אשכחן בהדיא דפליגי לא מפשינן פלוגתא בכדי, ואע"ג דבגמרא הכא לא איפשיט הך בעיא, הכי אורחיה דתלמודא בכמה דוכתי דלא פשיט ממימרא דאמורא, והכי נמי לא בעי למפשט בעיא ע"פ מימרא דריש לקיש. אבל לדידן דקיימא לן כריש לקיש ודאי דמפשט בעיא, וכן כתבו התוס' שם דההיא בעיא לא אתיא כר"ל וכו', באופן שמה שכתב הרב אינו מדוייק, והעיקר דבעיין איפשיטא ומעוכב גט שחרור אוכל בתרומה, ושוב מצא להרשב"א והר"ן שכתבו דבעיין איפשיטא עיי"ש, ולא זכר ז"ל שגם הרא"ש ז"ל קאי בשיטת רבינו דבעיין לא איפשיטא עיין עליו.

ומבואר הדבר דעיקר קושייתו היא מיוסדת על דברי התוס' שהזכיר כמבואר, אך אין זה כדאי להקשות על רבינו מכל שכן להקל בדבר ולהתיר התרומה לזרים, כמו שהקשו בכריתות דמשם בארה, דכי אמר אי אפשי בה, שזכה בה [אחר משום] דהרי הפקירה וכמו שכתב רש"י ז"ל ע"פ אוקימתא דרבא, ואי תימא רבי יוחנן דאוקי פלוגתייהו בזיכה לו ע"י אחר בפרק השוחט (חולין דף ל"ט) [ע"ב], תנא קמא סבר מדשתיק קנהו, ורבן שמעון בן גמליאל סבר הוכיח סופו על תחילתו, מעתה דינו של ריש לקיש אמת, דאם אחר שזכה במתנה אמר אי אפשי בה הרי הפקירה, ומדקאמר תלמודא התם וקסבר מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה, משמע דאכן לא קיימא לן הכי, ותדע דכיון דפלוגתייהו ברבו כהן, דהכי קאמר תנא קמא, אם היה רבו שני כהן אוכל בתרומה, ורשב"ג פליג, עכ"פ הוי ליה לאתויי הך פלוגתא בגיטין אבעיא דמעוכב גט שחרור אי אוכל בתרומה ולמשקל ולמטרי בה [ונמי] למפשט בעיין, אלא ודאי דסתם תלמודא סבר דאית לן למנקט לחומרא באיסור תרומה לזרים שהיא במיתה, וזה כוחו דהכסף משנה ז"ל שכתב בהלכות תרומות דיש מקום לומר דרשב"ג פליג עליה בהא, כלומר דסתם תלמודא סבירא ליה הכי ע"פ ההוכחה דלא בעו למפשט בעיין, והרי חשו לדרשב"ג בקיסרין כדאיתא התם בפרק השוחט, סוף דבר כיון דרבינו נוטה להחמיר באיסור תורה והרא"ש ג"כ קאי בשיטתיה אין כאן שום גמגום.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה