מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק· רבי מסעוד חי רקח
פרק ג · הלכה ט
או שרקק והגיעו וכו'. יש במשמע לשון זה אפילו בבגדיו, אמנם הטור ז"ל סוף סי' ת"כ העתיק לשון רבינו וכתוב בו והגיע הרוק בבשרו, אף הדבר פשוט שהרי לעיל דין ה' כתב רבינו רקק על בגדיו פטור, אך קשה קצת ממה שכתב לעיל פרק ב' דין ז' במבעית את חבירו וחלה מן הפחד וכו', דאפילו צעק באזנו וחרשו פטור, הרי דאף שנעשה מעשה על ידו שנחלה או נחרש פטור, וכאן ברקיקה לבד יהיה חייב, אם לא שנאמר שכך שיערו חז"ל דהעושה מעשה חייב, שאינו עושה מעשה פטור, א"כ יש לומר דהתם שאני שדינו מסור לשמים דהוי חמור מרקיקה, ודע דבמשנה קתני העביר טליתו ממנו פרע ראש האשה בשוק, ורבינו לא הזכירם, אך בגירסת הטור ז"ל שם בהעתיקו לשון רבינו הביאם, אמנם הבית יוסף ז"ל בשו"ע העתיק לשון רבינו כמות שהוא לפנינו, וקשה קצת דמאחר שבגירסת הטור איתיה והיא משנה ערוכה הוי ליה להזכירו.