אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק· רבי מסעוד חי רקח

פרק ג · הלכה ג

הלכה ב

המבייש את הישן וכו'. הנה [ראיתי] להרב כנסת הגדולה חו"מ סי' ת"כ בהגהת הטור אות ל"ב, שהקשה על רבינו והטור ז"ל, שהשמיטו דין סומא שבייש האמור במשנה בלי חולק, ותירץ תחילה, דרבינו סובר דכיון שכתב רבינו דישן שבייש פטור, מינה נשמע דסומא שבייש (פטור) [חייב], כדדייקינן בגמרא ודלא כר' יהודה וכו', עוד תירץ בהיפך דאע"ג דמתניתין דלא כר' יהודה, מכל מקום הלכה כר' יהודה מדשקלו וטרו אמוראי אליביה וכו', ואפשר שזו דעת הטור וכו' עיי"ש שהאריך, ולענ"ד הדבר פשוט הרבה, שהרי לא מצינו לרבינו שפטר הסומא אלא גבי ראייה בפרק ב' דחגיגה, וגבי גלות פרק ו' דרוצח, משום דמוכח להו מקראי, וכחכמים דפרק אלו הן הגולין וסתם מתניתין דפרק קמא דחגיגה משמע דסבירא להו דסומא הרי הוא כשאר בני אדם בכל מילי, גם בסוף פרק ח' דתפילה פסק כסתם מתניתין דסומא פורס על שמע וכו', ומעתה אף אנו נאמר שכן דעת הטור ז"ל וכדעת אביו ז"ל, ולא נצטרך לדחוק דהטור סתם מפני כבוד אביו ז"ל, אלא הדבר פשוט דמשום דסבירא ליה דבין בבייש בין נתבייש איכא חיובא, להכי לא חש לבאר, ומתניתין גופה לא איצטריכא אלא אגב דנקט ישן וערום נקט נמי סומא.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה