מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה יא
אדם מועד לעולם וכו'. לשון המשנה פרק כיצד הרגל, ומשמע דאונס גמור פטור, מדלא חשיב אלא שוגג אבל אנוס מאי הוי ליה למעבד, וכן כתב הבית יוסף חו"מ סי' תכ"א בשם המישרים והתוס' ז"ל, אכן בשיכור לא חילקו ז"ל, וה"ק דאם הגיע לשכרותו של לוט נראה דהוי אנוס גמור אם לא שנאמר דהוי ליה תחילתו בפשיעה וכו' ולכך לא חילקו, אך לענין הבושת יש לחלק בו כמו שכתב הרב כנסת הגדולה ז"ל שם.